מאירי על בבא קמא קו

שור של הדיוט ושל הקדש או של פסולי המוקדשין שלא נפדה או שאין לו פדיון כגון בכור שנגחו כאחד אם זה של הדיוט תם משלם חצי נזק ואין שתוף של הקדש מנכה לו כלום הואיל ואין יכול לגבות הימנו מן הדין ואם הוא מועד משלם נזק שלם:

מאחר שבארנו שכל שהם שותפים בנזק ונפקע האחד בדין מן התשלומין הוא משתלם מחברו ואין שתוף האחר מנכה לו אדם ושור מועד שדחפו אדם לבור לענין נזק שלשתן משלמין בשוה ר"ל האדם הדוחף והשור ובעל הבור דמי ולדות וארבעה דברים משתלמין כלם מן האדם כופר ושלשים של עבד משתלמין כלם מבעל השור נפלו שם כלים או שור פסולי המוקדשין שנפדה שהבור פטור בו כמו שהתבאר משתלמין מן האדם ומן השור:

מה שביארנו שבעלים מיטפלים בנבלה בכל הנזקים הוא בין בשור בין בבור בין בשאר הנזקים על הדרך שבארנו בפרק ראשון:

המשנה השמינית והכונה לבאר בה ענין החלק החמישי ואמר על זה נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור אמר הר"ם ורחמנא אמר ונפל שמה שור או חמור וקבלנו בפי' זה הכתוב שור ולא אדם חמור ולא כלים ולא יהיה גם כן חייב על הבהמה אלא כשתהיה חרשת או שוטה או קטנה או סומא או שנפלה בלילה כמו שפי' בגמרא שור חרש שוטה וקטן כלומר שור שהוא חרש או שוטה או קטן אבל שור שהוא גדול ופקח אינו חייב כלום לפי שיכול לומר לו איבעי ליה לעיוני ולמיזל:

אמר המאירי נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו הכלים ומת השור או הוזק וכן נפלו לתוכו חמור וכליו ונתקרעו הכלים ומת החמור חייב על השור ועל החמור בין למיתה בין לנזקים ופטור על הכלים בין לשבירה בין לנזקין כמו שלמדנוה בפרק המניח אע"פ שבתלמוד המערב חולק שלא לפטור בנזקים לפי תלמוד שלנו הכל פטור שנאמר שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים ובדין זה כל שאינו בעל חיים הוא נכלל בתורת כלים לפטור כגון פירות ואוכלין וכל שאינו בעל חיים וכמו שבארנו בהבאיש את מימיו לאחר נפילה שנעשה השור בור והמים כלים:

ומה ששינה הלשון בכלי השור בשבירה ובכלי החמור בקריעה הכל לפי ענינם שכלי השור של עץ הם וראוי להזכיר בהם לשון שבירה ובחמור כלים של חבלי בגדים כגון מרדעת וראוי להזכיר בהם לשון קריעה:

שור שהוא חרש או שוטה או קטן הואיל ואינו בן דעת אין דרכו לעיין ולפשפש בהלוכו ומפני זה חייב וענין הקטן בזה כל שלא הגיע ללמוד חרישה שמתוך ביעוטו אינו נשמר כמו שנאמר כעגל לא לומד הא שור פקח וביום פטור שדרכו להתבונן ולפשפש במהלכו ודוקא במיתה אבל בנזקים חייב כדין אדם וכן כתבו גדולי המחברים:

בן או בת ואין צריך לומר בן דעת או עבד או אמה פטור שכבר בארנו שור ולא אדם:

זהו ביאור המשנה וכל הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: