מאירי על בבא בתרא שנב

זה שביארנו במשנה שערב היוצא לאחר חתום שטרות צריך קנין ואף לבני חורין חכמי הדורות שלפנינו חולקין בה לומר שאינו צריך קנין וראיה להם במסכת כתבות פרק הנושא שאף לריש לקיש שחלק על ר' יוחנן במה שאמר חייב אני לך מנה בשטר שהוא חייב מודה בערב היוצא לאחר חתום שטרות שהוא חייב הואיל ויש לו שם שיכות בשעבוד השטר ומכאן אתה למד שאף אם לא היו שם עדים אלא שחתם הוא ואני פלני ערב גובה מיהא מבני חורין ואין צריך קנין אלא לחנוק וערב דכתבה וכן לכל שאינו בשעת הלואה חוץ מיוצא לאחר חתום לדעת זה ויש אומרים שכל שקנו מידו משתעבד אף במשועבדים וכל המחלוקות תלויים בגרסאות המשתבשות בספרים בסוגיא זו:

גדולי המפרשים כתבו שאדם שמנוהו בית דין אפטרופוס או שהורידוהו לנכסי שבוי הרי זה נקרא ערב של בית דין ומשתעבד אף בלא קנין:

גדולי המחברים כתבו שכל שאירע מחלקת בערבות כגון ערבתיך והוא אומר לא ערבת או שלא מדעתי ערבת או שלא פרעת בשבילי או שפרעת ופרעתיך או שלא ערבת אלא מנה והוא אומר מאתים וכל כיוצא באלו אם אינו ערבות בשטר או שאין לו שטר הרשאה המוציא מחברו עליו הראיה ונשבע היסת או שבועת התורה במודה מקצת כשאר דיני ממונות:

וכל שאינו צריך קנין בערבות משועבד אף למשועבדים כגון ערב של כתבה ושלאחר חתום לדעת קצת ויש שאינו משתעבד אלא לבני חרי כגון שאר ערביות שלא בשעת מתן מעות וכבר ביארנו שיש בזו חולקים אלא שכך הדברים נראים:

חכמי נרבונה כתבו שכל שאמר הערב שלא בשעת מתן מעות פטור את הלוה ואני נותן לך שאינו צריך קנין ואין זה צריך לפנים שהרי זה אינו נכנס בכלל תורת ערבות אלא חוב הגמור:

גדולי הפוסקים כתבו בתשובת שאלה שראובן שהיה שמעון חייב לו והקנה את חובו ללוי במעמד שלשתן ובא שמעון והכניס ללוי באותה שעה ערב הרי זה כערב שבשעת מתן מעות שהרי על אמונתו מקבל חובו עליו והרי הוא כמלוה על אמונתו ואין צריך קנין וכל שכן אם פוטרו בפירוש על סמך ערבותו והדברים נאים ומתקבלים:

ונשלם הפרק ת"ל:

ומהנה נשלם מה שראינו לכללו בעניני מסכת בבא בתרא ת"ל ובהשלמו נשלם ענין סדר ישועות כמו שהקדמנו וכל עניני שלשת הסדרים ר"ל מועד נשים ישועות ת"ל יבא אחריו מה שיכללהו סדר זרעים בע"ה ויותחל המאמר בו במסכת פאה בשכבר ביארנו עניני מסכת ברכות בתחלת סדר מועד כמו שהקדמנו ובאלהים אעזר.