עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמאירי על בבא בתרא

מאירי על בבא בתרא שט

Meiri on Bava Basra 309 (Meiri on Bava Batra 309) · מאירי על בבא בתרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

קטן שמכר אין מכירתו מכירה בקרקע כמו שיתבאר הרי שמכר ומת ובאו קרוביו וערערו לומר שקטן היה בשעה שמכר ואין להם עדים על כך אלא שאומרים אף כשמת קטן היה והרי בידינו לבדוק אין שומעין להם משתי סבות אחת מפני שהוא נוול והשנית שהסמנין עשויים להשתנות ואפשר שהיו לו סימנין ונשתנו לאחר מיתה עד שדומה עכשו שאין לו והילכך יתקיים השטר וחזקה על העדים שאין חותמין אלא אם כן ידעו שהוא גדול עד שיתברר בעדים אחרים שקטן היה לא נתקיים השטר אלא שקרוביו מודים שמכר וכתב שטר זה הואיל ואף הם טוענים מצד אחר שקטן היה הפסיד שהמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו נתקיים השטר אפילו היו היורשים מוחזקים וטוענים שהמוכר קטן היה הלקוחות מוציאין מידם חזקה אין העדים חותמים אא"כ ידעו שהוא גדול כמו שביארנו:

הקטן שאין לו אב יש צדדין שמכירתו מכירה ויש צדדין שאין מכירתו מכירה ואף משנעשה גדול אין הדרכים שוים בו אלא יש מהם שממכרו ממכר ויש מהם שאין ממכרו ממכר וכן יש בו חלוק בין מכירה למתנה ובין מכירת קרקעות למכירת מטלטלין וכיצד הם דינין אלו התבאר בחמישי של גיטין שאף במטלטלין עד בן שש אין מעשיו כלום ואינו רשאי להקנות לאחרים בשום פנים אפילו היה חריף כתינוקות של ירושלם בשעתה משגמרו לו שש שנים עד שיגדיל והוא לתינוק שלש עשרה שנה ויום אחד ולתינוקת שתים עשרה שנה ויום אחד הולכין אחר דעתו וחריפותו במשא ומתן ואם הוא כדאי מקחו מקח וממכרו ממכר במטלטלין וכן מתנתו מתנה בין הרבה בין מועט בין מתנת בריא בין מתנת שכ"מ ופירשו בששי של כתבות ע' א' שדוקא כשאין לו אפטרופוס אבל יש לו אפטרופוס אין הקנאתו כלום אלא אם כן האפטרופוס רוצה לקיים הקנאתו וראשונן של גאונים חייבו לומר שהמתנה מועילה אף ביש לו אפטרופוס ואין נראה כן ואם היה לו אב ויש לקטן נכסים מצד אבי אמו ואין לו בהם אפטרופוס יראה לי שהאב נעשה לו אפטרופוס מן הסתם:

זה הקטן שביארנו עליו שמשאו ומתנו קיים במטלטלין כגון משש ולמעלה שהיה יודע בטיב משא ומתן ואין לו אפטרופוס אם טעה במקחו וממכרו פירשו בו בחמישי של גיטין וטעותו בכמה עד שתות כגדול ומתוך כך כתבו גדולי המחברים שדינו כגדול לכל עניני אונאה למחילה בפחות משתות ולחזרת אונאה בשתות ולבטול מקח ביתר משתות אלא שגדולי המפרשים חולקין לומר שאינם בדין מחילה וכעין מה שאמרו יתמי לאו בני מחילה נינהו:

גדולי המחברים חדשו בענין זה לומר שלא אמרו בקטן שהזכרנו שמקחו וממכרו קיים אלא כשמשך או משכו ממנו אבל אם נתן מעות אינו במי שפרע ומ"מ אחרים שנתנו לו מעות עומדים במי שפרע בחזרתם וכן דעתם שאם קנו מידו או שכרו ממנו מקום המטלטלין לא קנה הלוקח ויכול לחזור בו שאין קנינו ושכירות מקומו כלום וכן אם הוא לוקח מטלטלין מאחרים וקנו מיד האחרים או השכירו לו מקומם לא קנה עד שימשוך שאינו זוכה בקניות אלו ומביאים ראיה לסברא זו שהרי קטן אין חצרו או ארבע אמות זוכות לו כלל הואיל ונתרבו אצלו מדין שליחות ולא מדין ידו כמו שביארנו בראשון של מציעא ומעתה קטנה שנתרבה לה קנין חצרה מתורת ידה הואיל וחצרה קונה לה קונה מאחרים בקנין ובשכירות ומ"מ גדולי המפרשים חולקין לומר שכל שהכסף קונה בו הקנין קונה בו כמו שיראה במסכת גיטין ל"ט ב' במעשה ההוא דשדר ליה מרא כומתא וכו' וכן אם קנה הוא מאחרים קונה בקנין אבל אם השכיר הוא מקום הפירות אינו מועיל שהשכירות כמכר ואין לו צד מכר בקרקע כמו שיתבאר: