מאירי על בבא בתרא קצו

המשנה הרביעית והכונה לבאר בה ענין החלק השני ואמר על זה המוכר מקום לחברו לבנות לו בית וכן המקבל מחברו לבנות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי ר' עקיבא ר' ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש בית קטן שש על שמנה בית גדול שמנה על עשר טרקלין עשר על עשר רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ראיה לדבר היכל רשב"ג אומר הכל כבנין ההיכל אמר הר"ם רפת בקר גדרות הבקר והיכל ארכו ארבעים ורחבו עשרים ורומו שלשים וזהו חצי האורך והרוחב ואמרו בתלמוד שרשב"ג אפשר שהוא מסייע סברת תנא קמא שרום הבתים צריך שיהא חצי ארכו וחצי רחבו ואפשר שהוא חולק עליו וכאלו הוא תמה תמיהת ההרחקה ואומר וכי ראויים כל הבנינים שיהיו כבנין ההיכל אינו כן רק הדבר חוזר כמנהג שנוהגים שם אבל ההיכל מדותיו מאת השם ית':

אמר המאירי המוכר מקום לחברו לבנות לו בית פירוש בית סתם או שקבל עליו בפרט בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי ר' עקיבא ור' ישמעאל אומר רפת בקר היא זו ואינו כלום הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש פרשו בגמ' שלדעת ר' עקיבא היא שנויה כלומר אף אני מודה לדבריך שרפת בקר היא זו ושהרוצה לעשות רפת בקר עושהו בתבנית זה ואם קבל עליו לעשות רפת בקר חייב לעשותו ארבע אמות על שש ומ"מ אף אדם עושה דירות אלו שהזכרנו כרפת בקר ומעתה כלן שיעורן בארבע על שש ומה שאמר אח"כ בית קטן שש על שמנה לדברי ר' ישמעאל היא שנויה ואין הלכה כמותו אלא אף בית סתם דינו בארבע על שש כל שכן אם קבל עליו בית קטן ומ"מ שאר המשנה חוזרת לדעת ר' עקיבא שהלכה כמותו והוא שאם קבל עליו לבנות בית גדול בונהו שמנה על עשר קבל עליו לעשות טרקלין בונהו עשר על עשר ופרשו בגמ' שאם קבל עליו לעשות תרבץ לאוצר עושהו שתים עשרה על שתים עשרה רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ר"ל כל בית ובית מאלו שהזכרנו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וראיה לדבר היכל שהיה ארכו ארבעים מן הדביר ולפתח ורחבו עשרים ורומו שלשים שהוא חצי ארבעים וחצי עשרים רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כבנין ההיכל פירשוה בגמ' בשני פנים האחד שהוא כדעת ראשון ר"ל שרומו כחצי אורך ורחב ואינו אלא כפל לשון והוא בעצמו שנה מה שאמר ראיה לדבר היכל והשני שהוא חולק על תנא קמא ואומר דרך תמה וכי הכל בונים כבנין ההיכל כלומר שאינו צריך לגובה כל כך ומ"מ הלכה שרומו כחצי ארכו וחצי רחבו בכל שיעור ושיעור:

וצריך שתדע במשנה זו שאינה חולקת על מה שידוע שכל שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות נקרא בית בכל מקום ואם מכר לחברו בית סתם נותן לו בית בנוי ארבע על ארבע אבל כשהוא מוכר לו מקום לבנות לו בית או שמקבל עליו לבנות לו בית מתחלה כל שמתנה עם חברו לבנות לו מתחלה או למכור לו מקום לבנות לו בית מתחלה אין כונתו על פחות שבשיעורין וחייב לעשות לו כשיעור ארבע על שש וגדולי המפרשים נוטים בה לדעת אחרת והוא שכל שאמר בית סתם הן שמכר לו בית סתם שכבר הוא בנוי הן שמכר לו מקום לבנות לו בית מתחלה הן שקבל עליו לבנות לו בית כלם שיעורם בארבע על ארבע ומשנתנו בשפרט ואמר בית חתנות או בית אלמנות שבאלו צריך ארחבה מפני הנכנסין והיוצאין וכן כשהזכיר רפת בקר וכיוצא באלו ומשנתנו לא נאמרה באו או חלוקות חלוקות אלא כלה כאחת היא וסופה פירושה של תחלתה ר"ל המוכר מקום לחברו לבנות לו בית וכן המקבל מחברו לבנות לו בית ר"ל בית חתנות או בית אלמנות שיעורן בארבע על שש ומ"מ שאר המשנה אף הם מודים בה ר"ל שאם אמר בית גדול או טרקלין או תרבץ שיעורם במה שהזכרנו בהם:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה כך הוא:

מדרכי התלמיד ההגון וכל מי שרוצה לעטר עצמו במדות שלא יהא נבהל להשיב שנאמר משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה וכן מדרכי המוסר לכל אדם שלא יהא מכניס אורח בבית שהוא נכנס בו כאורח דרך הערה אמרו בספרים החיצונים הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו וקל ממנו אורח מכניס אורח וקל ממנו משיב דבר בטרם ישמע: