מאירי על בבא בתרא קפא

אין משתכרין בארץ ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש ר"ל שאין עושין בהם סחורה אלא מביאין מגרנן ומוכרים ואם היה שם מהם הרבה יותר מכדי צורך הארץ עושין מהם סחורה ואע"פ שלא הוזכר כן אלא בשמן הוא הדין לכלן ומ"מ בחוצה לארץ מוכר אלא שלא ישתכר באלו אלא בשתות אבל התבלין ישתכר בהם כמה שירצה ולעולם אין משתכרין פעמים בביצים אלא מוכרן לוקח ראשון בשכר ולוקח שני כמוכר כמה שלקח:

פרקמטיא המצויה באותה העיר שנזדלזלה ונמצא ריוח אנשי העיר הולך ומתנונה מתריעין עליה אפילו בשבת ודוקא בסחורה שרוב משא ומתן של אנשי אותה העיר בה כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל ודוקא שנזדלזלה כל כך שעמד שוה עשרה בששה:

אין יוצאין מארץ ישראל לחוצה לארץ אלא מצד יוקר גדול והוא שעמדו סאתים בסלע ואף בזו דוקא שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמד סאה בסלע לא יצא ומ"מ בשיש לו מעות מנויים אבל כל שבחסרון מעות אפילו היה זול גדול עד שעמדו ארבעה סאין בסלע יצא דרך צחות אמרו בשם אחד מחכמיהם שהיה אומר נהירנא כד הוו קיימי ארבעה סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר הא כל שאין לו חסרון מעות ומוצא ליקח אל יצא בשום פנים דרך הערה אמרו אלימלך ואבי נעמי ושלמון ופלוני אלמוני בני נחשון בן עמינדב היו ללמדך שאפילו מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ ובלשון אחר אמרוה בגמ' חס ושלום שלא נענשו על יציאתם שאפילו מצאו סובין ליקח לא היו יוצאים ולמה נענשו שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא בקשו שנאמר בזעקך יצילוך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי:

ונשלם הפרק ת"ל: