מאירי על בבא בתרא קעט

עושה אדם מדותיו על תכונות הרבה סאה וחצי סאה ורביע סאה שהוא קב וחצי וכן עושה מהן של קב וחצי קב ורובע קב ושמינית קב והוא הנקרא בכאן תמן והוא חצי רובע ואין גורסין בכאן חצי רובע שהתומן הוא הוא חצי רובע וכן עושין חצי תומן והוא אחד משש עשרה בקב והוא רביע הרובע ועוכלא והוא אחד מחמשה ברובע ר"ל אחד מעשרים בקב ונמצא בין חצי תומן לעוכלא חומש מלבר והוא ששאלו חצי תומן ועוכלא לא ליעביד שהרי יש בו חשש חלוף שאין ביניהם אפילו אחד מארבעה ופירש בה שמצד קטנותם בני אדם בקיאים בהם הא במדות הגסות של בני שני קבין לא יעשה שמא יתחלף בחצי תרקב שכל שאין גדול מחברו אלא אחד מארבעה יש בו חשש חלוף:

וכן במדת הלח עושה הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין שהוא שלשת לוגין וכן עושה לוג וחצי לוג ורביעית לוג ושמינית לוג ושמינית שברביעית לוג והוא הנקרא קרטוב ואע"פ שבין שלישית לרביעית יש בו חשש חלוף הואיל ומדות אלו הוזכרו בתורה והיו במקדש מימות משה רבינו לא חששו בכך ויש בסוגית שמועה זו נסחאות אחרות ופירושים אחרים ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

בני העיר שבאו לשבור מדותיהם הראשונות ורצו לעשותן גדולות יותר אין מוסיפין יתר משתות על מה שהיו מתחלה וכן אין מוסיפין על המטבע יתר משתות ודברים אלו לא לסבה ידועה נאמרו אלא שכך היתה קבלה בידם וכן המשתכר אל ישתכר יתר משתות אחר שיחשב כל הוצאותיו:

כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אין בו דין אונאה לא לדין מחילה בפחות משתות ולא לדין בטול מקח ביתר משתות אלא משלם לו מדתו או משקלו או מנינו אין זה אלא כפורע לחברו מנה שהוא חייב לו ממה שיקח ממנו ונמצא חסר דינר או חסר חצי מנה שיש לו להשלימו ואין מחילה בדינר או בטול מקח בחצי מנה ויש חולקין לומר שיש בה בטול מקח ביתר משתות ולא עוד אלא שיש אומרים כן אף בפחות משתות ועיקר הדברים כמו שכתבנו וכן כתבוה גאוני ספרד ובפרק בית כור יתבאר מזה יותר ואף בשני של קדושין כתבנו אח"כ סברא אחרת שעליה אנו סומכים יותר: