מאירי על בבא בתרא קנז

ידוע במקומו שהנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה בין בקדשי מזבח בין בקדשי בדק הבית מעל בין מזיד בין שוגג אלא שהמזיד לוקה ומשלם מה שפגם מן הקרן והשוגג מוסיף חומש ומביא קרבן והוא הנקרא אשם מעילות כל שגופו ראוי למזבח ולא לבדק הבית כגון שור וכשב ועז התמימים ותורים ושני בני יונה סלת ולבונה יין ושמן או שגופו ראוי לבדק הבית ולא למזבח כגון אבנים וקורות וכסף וזהב או שאין ראוי לזה ולזה עד שימכרו ויוקח בדמיהם דבר הראוי כגון חיות חלב וביצים ומורייס אשפה מלאה זבל בכלן מועלין בהם ודבר שהוא מחזיק דבר אחר כגון אשפה מלאה זבל מועלין בה ובמה שבתוכה מעתה הקדיש בור מלא מים הרי זה ראוי לבדק הבית לגבל בהם את הטיט אע"פ שאין ראויים למזבח שהרי מים מכונסים פסולים לנסוך והדחת בשר הקדש לא היתה אלא באמת המים שבעזרה מועלין בו ובמה שבתוכו ואפילו הקדיש את הבור סתם ואע"פ שלענין מכר אמרו מכר את הבור לא מכר את מימיו לגבי הקדש הכל מוקדש שובך מלא יונים שהוא ראוי למזבח להביא ממנו בני יונה אע"פ שאין גופן ראוי לבדק הבית מועלין בו ובמה שבתוכו אשפה מלאה זבל וכן שדה מלאה עשבים וכן אילן טעון פירות אע"פ שאין אלו ראויין לא לזה ולא לזה שהרי אפילו היו פירות אלו משבעת המינין הבכורים אינם קדשי מזבח אלא כתרומה הם אעפ"כ מועלין בהם ובמה שבתוכן אבל אם הקדיש את בורו ריקן ואח"כ נתמלא מים אשפה ואח"כ נתמלאת זבל שובך ואח"כ נתמלא יונים מועלין בהם ר"ל בגוף השובך והבור והאשפה אבל לא במה שבתוכן שהרי אינו בכלל ההקדש שהרי לא היו שם בשעת ההקדש ותורת גדולין אין כאן שהרי ממקום אחר באו ולא מגוף אותם הדברים הם יוצאים הא אילן ואח"כ נשא פירות שדה ואח"כ הוציאה עשבים אפילו על ידי זריעה הואיל ומגופן מתגדלין מועלין בהם שיש מעילה בגדולין:

שמא תאמר הם עצמם מיהא היאך מועלין בהם והלא אמרו במסכת מעילה שאין מעילה בקרקע ולא במחובר לה ואפילו פגם כגון שחפר בה או שחרשה והיא מלאה עשבים עד שיהנה בתלוש ולמדוה שם חטא חטא מתרומה מה תרומה בתלוש אף כל בתלוש תדע שדבר זה נאמר בחפר בה כמו שאמרת הא נטל מעפרו וגבלו ונהנה או דש בתוכה והעלה אבק פירות שהעלאת אבק מועיל לקצת פירות הואיל ונהנה ופגם מעל זה שאמרנו בזה נהנה ופגם יש שואלין בה שהרי אמרו בקצת דברים שכל שנהנה אע"פ שלא פגם מעל והענין וצא שכל שהנאתו שלא בפגם כגון תשמיש כוס וקערה וכיוצא בהם כל שנהנה מעל הא כך שתשמישו בפגם כגון לבישת הבגדים ובקוע בקרדום לא מעל עד שיפגום בשוה פרוטה והוא שאמרו המבקע בקרדום של הקדש לא מעל עד שיפגום ויש שואלין בזו ממשאיל קרדום האמור בפרק השואל שמעל קודם הפגם ופירשו את זו בשאינו נהנה באותו בקוע כגון שבקע לחברו הא כל שהוא נהנה מעל משעת משיכה ויש שפירשוה בגזבר הא אחר מעל משקנאה להשתמש וכן כתבנוה במציעא פרק השואל: