מאירי על בבא בתרא קו

היה דעתו על שתי השדות ועל המצר או שהחזיק במצר על דעת שתיהן הרי זה ספק ואם בא אחר והחזיק בה לקנותו פירשו גדולי המחברים שזכה האחרון ומ"מ יראה שהמחזיק בה תחלה לתשמיש הרי הוא נתבע והמוציא ממנו יביא ראיה ודבר זה פירשוהו כל הגאונים בנכסי הגר כמו שכתבנו אבל בקניית שדות חברו כבר אמרו מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כלן ואע"פ שלא נאמר כן אלא בכנגד טענותיו במקום שאין צריך מעות מיהא כגון נתן לו עשר שדות בעשר מדינות בחזקה של אחת מהן קנה כלן מה בין אלו לנכסי הגר שבאלו דעת אחרת מקנה אותן וכונת המקנה להקנותו את הכל אבל נכסי הגר שאין כאן דעת אחרת מקנה אותם לא קנה בהם אלא מה שהחזיק וכן שני בתים זו לפנים מזו בנכסי הגר החזיק באחד על דעת חזקת שניהם לא קנה אלא זה שהחזיק בו ואם החזיק בו על דעת שיקנה חברו לא קנה כלום ויש גורסין בה שאם החזיק בפנימי על דעת שתיהן הואיל ויש לפנימי דרך על החיצון קנה שתיהן:

מי שבנה פלטרין בנכסי הגר הואיל ולא עשה כלום בגוף הקרקע ואף בנינו אינו מועיל כלום עד שיעמיד דלתות לא קנה ואם בא אחר והעמיד דלתות קנה זה השני ומ"מ יש אומרים דוקא בשבנה בלא יסוד אבל אם בנה בתוך היסוד הואיל וחפר בגוף הקרקע קנה ומ"מ יראה שאם מצא היסודות חפורים ובנה לא קנה מצא פלטרין בנויים ותקן או ייפה בהם מעט ובלבד שיקרא יפוי או תקון קנה כיצד סד את הכותל בסיד או שייפהו אם עשה זה בשיעור אמה על אמה וכנגד הפתח קנה ולמטה יתבאר שאם צר צורת איזה בעל חיים בכותל של נכסי הגר קנה ואין צריך כנגד הפתח ולא אמה על אמה שמא תשאל היאך אפשר שבבנין כל הכותל לא קנאו ובסיוד וכיור קנאו תדע שאין נכסי הגר נקנים אא"כ עשה מעשה בגוף הקרקע או מעשה המועיל לגוף הקרקע וכשהניח הגר קרקע בלא כותלים ובא זה ובנה כותלים ולא העמיד דלתות הרי אין כאן מעשה בגוף הקרקע ולא מעשה המועיל לגוף הקרקע שהרי אינו ראוי למה שהוא מכוין בבנינו אבל כשמצא פלטרין בנויים הרי אף כותלים אלו בכלל נכסי הגר וכך שעושה מעשה בכותלים אלו הרי הוא עושה בגוף הנכסים שהניח הגר ולפיכך קנה אע"פ שאין כאן תקון אלא יפוי והשבעת עין אפילו לא עשה אלא שהציע שם מצעות על דעת יפוי ועל דעת קניה קנה:

עבד כנעני הרי הוא כקרקע לענין קניה ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה ומה היא חזקה שבו שיתחיל להשתמש בו כדרך שאדם משתמש בעבד נעל לו מנעלו התיר לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו ורחצו סכו גררו הלבישו הנעילו הגביהו קנאו וכל שכן אם הגביהו רבו לו שקנאו אלא שהגבהת רב לעבד הוא קנין הגבהה והגבהת עבד לרב הוא קנין חזקה וכן יש בו שאר מיני חזקות שהוא נקנה בהן כמו שיתבאר במסכת קדושין ולמדת מ"מ שהמלבישו קנאו ומכאן יצא להצעת מצעות בנכסי הגר שקנה שהצעת מצע והלבשה דומים הם זה לזה כללו של דבר כל שאדם מתקן או מיפה או מועיל בגוף קרקע בנכסי הגר קנה וכל שעבד מתקן או מיפה או מועיל לרבו במעשה נקנה ויש מפרשים בהצעת מצע שבנכסי הגר ששכב או ישב בהם ומסתייעים בחזקה זו ממקרא שיצא דין חזקה משם והוא ושבו בעריכם אשר תפסתם במה שתפשתם בישיבה: