מאירי על עבודה זרה סג

חומץ של שכר אף מן הגוים אסור מפני שמערבין בו שמרים של יין נסך ודוקא באותו שמוכרין לפני חנויותיהם מעט מעט אבל הבא מן האוצר מותר שאין מערבין בו שמרים מפני שמתקלקל הוא בכך לפי דרכך למדת שאע"פ שיש במין השכר שיש בו בשול אינו נאסר משום בשולי גוים שאם הוא של פירות הרי נאכל כמות שהוא חי ואם ממיני התבואות הרי אינו עולה על שולחן מלכים ומשום געולי גוים ליכא שאף בבת יומא פוגם הוא לגמרי וכן שסתמן מנקין להם כלים ומשהין אותם:

נודות הגוים וקנקניהם ושאר הכלים שלהם שעמד בהם יין נסך אם הניח בהם ישראל את יינו הרי דין היין מתבאר למטה במשנה החמשית אבל הכלים עצמם מותרין ליהנות בגופן להניח בהם תבואה ושאר דברים ואפילו מים ושכר כמו שיתבאר למטה ושבריהם לסמוך בהם כרעי המטה והדומים לזה שלא נאסרה הנאתם אלא לקיימם למלאכתם כגון למכרם לגוים לצורך מלאכתן הא כל שרוצה בקיומו על ידי דבר אחר מותר בכל דבר שאין האיסור בעין הא חרס הדרייני נעשה הוא עצמו כיין הקרוש ואסור בהנאה אף על ידי דבר אחר אע"פ שהתרנו דבר זה מ"מ נאדות של עור שלהם אסור לעשות מהם שטיחין לחמור מפני שהוא מצוי להוליך עליו תמיד יינו של ישראל ושמא יזדמן לו שיבקע נאדו בדרך ולא ימצא במה לתקנו ויטול ממנו ויתפור על גבי נאדו ונמצא משתמש בו למלאכתו ולא עוד אלא שמא יאסר את יינו והוא אינו מרגיש אבל מ"מ משתמש הוא בהם לדברים אחרים כמו שביארנו:

דפי החביות של עץ הנקראות דונא"ש יש מי שאומר שאסור ללקחן מן הגוים אא"כ על דעת להכשירן אפילו לעשות תקרה שמא תשבר חביתו ויתקן בהם ואין הדברים נראין לא נאסר בנאד אלא מחשש הדרכים שאין לו במה לתקן:

מכיון שאסרנו כל תשמיש במה שהוא איסור בעין יש אומרים בנאדות של עור של גוים מלאים יין שאסור לסמוך עליהם שאע"פ שזהו רוצה בקיומו על ידי דבר אחר מ"מ איסורא בעיניה הוא שאלמלא שהוא מלא יהא נמוך ואין ראוי לסמוך וכן בחרצנים וזגים הלחים:

עורות לבובין שבארנו במשנה שהם אסורין בהנאה בזמן שהקרע עגול אם לא נמלח העור אינו אסור אא"כ יש עליו קורט דם שכל שאין עליו קורט דם הדבר מוכיח שלא מחיים נטל הלב ומ"מ אם מלחו בין כך ובין כך אסור מפני שאומרים קורט היה שם והעבירתו המלח: