עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמאירי על עבודה זרה

מאירי על עבודה זרה לח

Meiri on Avodah Zarah 38 · מאירי על עבודה זרה · free full Hebrew text

Open in the reader →

לעולם ישליש אדם ימיו ורגעיו שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד עד שיהא כלול בידיעת כל הדברים:

ולעולם יהא נזהר בהוראה עד שיהא מגיע לכך והוא שיהא בן ארבעים שנה ואם לא היה בעיר גדול ממנו רשאי להורות אף בפחות מיכן אם מוצא עצמו ראוי לכך:

לעולם יתמיד אדם לעסוק בתורה שאין אדם זוכה לשלמות עד שיעסוק בתורה והוא שדרשו ז"ל נצור לשונך מרע שמא יאמר הואיל ונצרתי לשוני מרע אלך ואתגרה בשינה תלמוד לומר סור מרע ועשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:

כבר ביארנו שאם בנה עמהם והגיע למקום שמעמידין שם ע"ז אסור לבנותה מ"מ אם עבר ובנה שכרו מותר ולא סוף דבר במשמשי ע"ז שהרי אינן אסורין עד שיעבדו ר"ל עד שישתמשו בהם לע"ז אלא אף בע"ז עצמה שמשנעשית נאסרה אע"פ שלא נעבדה עדין אם עשאה לגוי שכרו מותר מפני שאין שם ע"ז עליה עד מכוש אחרון וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואין כאן דמי ע"ז אלא דמי הלואה ומכוש אחרון אין בו שוה פרוטה שמא תאמר והרי גוף ע"ז אף בפחות משוה פרוטה נאסרה שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם פי' רבותי דוקא במוכרה או נהנה מדמיה אבל בשכירות ונטילת שכר הטורח אין זו הנאה גמורה ולא נאסר אלא מתורת קנס על שרוצה בקיומו ובפחות משוה פרוטה לא גזרו ולמדת שכל ענין הלכה ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ומה שאמרו במציעא פרק נשך אין שכירות משתלמת אלא בסוף לענין פרעון נאמרה שאין זמן הפרעון עד שנגמרה המלאכה הא לענין קנייה מתחלה ועד סוף קנה ראשון ראשון:

המשנה השמינית והכונה בה ככונת מה שלפניה אין מוכרין להם במחובר לקרקע פירוש אין צריך לומר שאין מוכרין להם גופו של קרקע מפני שצריכין אנו להזהר שלא נהא אנו גורמים להושיבם בקבע בינותינו בארץ ישראל כמו שנאמרה בתורה שלא להטעות המון העם באליליהם וכמו שכתבנו למטה אלא אף פירות ותבואה ואילנות המחוברין לקרקע אין מוכרין להם שמאחר שכל המחובר לקרקע כקרקע דמי גזרינן הא אטו הא אבל מוכר הוא לו משיקצץ שמכירת דברים התלושים אין בהם סבה לחניית קרקע ובא ללמד שאף מכירה במחובר על מנת לקוץ אסור ודלא כר' יהודה וכדקאמר בתר הכי ור' יהודה אומר מוכר הוא לו על מנת לקוץ והלכה כר' מאיר ואין מוכר לו אילן אלא קצוץ וכן קמה אלא קצורה וכן שחת אלא גזוזה ויש חולקין לפסוק כר' יהודה ודוקא בשדעתו של ישראל עליה שלא להניחה לו שם ודברים אלו כלם בארץ ישראל ובסוריא נאמרו ומטעם עבודת האלילים שהזכרנו שאלו בחוצה לארץ הרי מכירת קרקע מותרת כדאיתא בסוגיא דמתניתין לדעת ר' יוסי שהלכה כמותו ואם תפרשה אף בחוצה לארץ וכר' מאיר שאוסר בה מכירת קרקע אין הלכה כן אלא בארץ ישראל ומתוך כך נוח לנו לפרשה לדעת ר' יוסי שהלכה כמותו:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנאמרו עליה בגמרא אלו הם: