מאיר עין על סדר עולם רבה ל:ב

דברי נחמיה, ילקוט נחמיה (רתתרס"ט):

בן חכליה, ויהי בחדש כסלו שנת עשרים:

ואין אתה, ילקוט עזרא (רתתרס"ח):

ב', בילקוט הגירסא ג', עיין לעיל (פכ"ח)" ובפר"א (פמ"ט):

הוא כורש, דריוש שנבנה הבית בימיו נקרא בשלשה שמות אלו, ר"ה (ג' ב'):

חמשים ושתים, כן צ"ל, וכ"ה בילקוט, וכן הגיה הצמח דוד (ח"א תמ"ב לאלף הרביעי), כי התחילה י"ח שנה קודם שנבנה הבית ממלך כורש, ועמד בפני הבית ל"ד שנה כדאיתא לקמן, הרי נ"ב שנה:

אפשר לומר כן, בא דוד ולא עשה סכות עד שבא עזרא ערכין (ל"ב ב'):

אלא מקיש, דהאי כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא הכי קאמר כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ (רש"י):

והביאך, בשובם מן הגלות משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך (רש"י):

תלמוד לומר וירשתה, יבמות (פ"ב ב'), נדה (מ"ו ב'):

יש לכם, כלומר בגלות נבוכדנצר בטלה קודשת הארץ ונצטרכו ליורשה ולקדשה בשניה (רש"י):

אין לכם, כלומר אינה ירושה דלא יצטרכו לרשתה ולקדשה דלא בטלה קדושתה מגזרת הכתוב (רש"י):

והצפיר השעיר, ילקוט דניאל (רתתרס"ו):

מתנבאים ברוח הקדש, עיין רש"י יומא (כ"א ב') דרוח הקדש לא היתה בנביאים משנת שתים לדריוש ואילך, וכבר כתב הצמח דוד (ח"א תמ"ב לאלף הרביעי) דט"ס הוא וצ"ל משנת ארבע לדריוש, שהרי בזכריה (ז' א') כתוב ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה:

שזקן זה שקנה חכמה, קידושין (ל"ב ב'):

אומר, בילקוט איתא מלכות בבל שבעים שנה:

מלכות פרס בפני הבית, ע"ז (ט' א'), פירש"י בזמן הבית בעודו בנוי לאחר שבנאו כורש נמשכה מלכותו שלשים וד' שנים, ובטלה ותפשוה בני יון ומלכו מאה ושמונים, הרי מאתים וי"ד, ובני חשמונאי נטלו מלכות מיונים ומלכו ק"ג, והורדוס אחריהם ק"ג, הרי ד' מאות וכ' שנה שהיה בית שנה בישובו:

מכאן ואילך, ממלכות הורדוס ואילך חרב הבית ובטלו מלכותן (רש"י):

צא וחשוב, והבא למנות סדר חכמים וחייהם או שני שטר חוב או שום מעשה המאורע ימנה לחרבן מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית (רש"י):

לחרבן הבית, בילקו איתא תשס"ב וכן כותבין במגלה בשטר למנין יונאי אלפי וק"ז עשרה שנים, ובודאי הוא הוספה מאחד הגאונים שהיה בשנת ד' אלפים תק"צ שהוא תשס"ב אחר החורבן, ובמקום וק"ז עשרה שנים, צ"ל וקמ"ב שנה, כי למנין היונים מונין ש"פ שנה לפני החורבן ותשס"ב הרי אלף ומ"ב שנה, עיין ע"ז (י' א'), והוספה כזו נפל גם בסדר עולם זוטא עיין צמח דוד (ח"א תתפ"א לאלף החמישי):

פירטון שלימון, בילקוט איתא פורטוס טלימין סליקום וסנטירוס אנטיון אנטיוכוס וקסקלגס:

מפולמוס, פירוש חיל, ובסוטה (מ"ט א') פולמוס של אספסיינוס ושל טיטוס ופולמוס האחרון, פירש"י פולמוס של אספסיינוס, חיל שהביא אספסיינוס על ירושלם, ופולמוס של טיטוס שהביא הורקנוס אאריסתובלוס אחיו, ובין זה לזה היו חמשים ושתים שנה כדאמר בסדר עולם, ופולמוס האחרון הוא של חורבן הבי, ושל טיטוס נמי הוא:

עד פולמוס, בילקוט איתא רומיים:

שמונים שנה, בילקוט איתא שבע עשרה שנה ומלכותבית כוזיבא, בודאי איזה ט"ס שם:

מפולמוס של אספסינוס, מכאן משמע דפולמוס של אספסינוס היה חורבן הבית:

כ"ד, בילקוט איתא חמשים ושתים שנה, עיין רש"י סנהדרין (צ"ז ב'):

י"ו שנה, בילקוט איתא שלש שנים ומחצה מכאן ואילך צא וחשוב שש מאות ושש עשרה שנה ומחצה, נראה דצ"ל שבע מאות ושש שנה ומחצה, דכבר כתבתי לעיל (הערה כ') דזה החשבון הוא הוספת גאון אחד אשר היה בשנת תשס"ב אחר החורבן, לכן חשב מתשס"ב, נ"ב שנה שהיה אחר החורבן עד מלחמת בן כוזיבא, ושלש שנים ומחצה מלחמת בן כוזיבא, הרי נשאר מתשס"ב שבע מאות ושש שנה ומחצה:

ב' שנים ומחצה, בסנהדרין (צ"ג ב') איתא בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא:

נ"ב שנה, עיין סנהדרין (צ"ז ב'), ובירושלמי תענית (פ"ד ה"ה), ואיכא רבה (פ"ב פסוק בלע ה'):

רבי יוסי, ערכין (י"א ב'):

ותשעה באב היה, ובתענית (כ"ט א') ערב תשעה באב היה, ט"ס:

בחדש הרביעי, שם (כ"ח ב'):

והוא מהשנא, ילקוט דניאל (רתתר"ס):

לעתיד לבוא, בילקוט איתא וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן ידעתיך:

בטרם אצרך, ילקוט ירמיה (רר"ס), עיין רש"י שם:

יכול בעתו, פירוש בזמן שהגיע עת ללדת (זית רענן):

לאדם הראשון, ע"ז (ה' א'):

דור דור, בילקוט איתא רשעי כל דור ודור שנאמר זרו רשעים מרחם:

שמותיהן, בילקוט הגירסא שנותם:

צעדי תספור, לא תשמר על חטאתי, בילקוט איתא ואומר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם, ואומר וזאת תורת האדם אדני ה', אבל תלמידי חכמים ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך:

ברוך ה' אשר עזרני לגמור הגהת סדר עולם, ביום ועש"ק יתרו לסדר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, י"ט ימים לחדש שבט, שנת זה כל ימות עולם לפ"ק, כן יעזרני ה' להגדיל תורה ולהאדירה, ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות, אמן: