מאיר עין על סדר עולם רבה כח:ב

ובשנת שתים, ילקוט דניאל (רתתרנ"ט):

אפשר לומר כן, דזו המעשה היה אחר החורבן, והחורבן היה י"ט שנה לנבוכדנצר, רש"י דניאל (פ"ב פ"א):

וכן הוא אומר, ילקוט ירמיה (רשכ"א), ישעיה (רתי"ה):

שתי שמרייא דכולהון דרייא, הוא שתה השמרים של כל הדורות, שהוא היה סוף המלכים:

מ"ה שנה, דנבוכדנצר מת בשנת ל"ז לגלות יהויכין, וגלות יהויכין היה בשנת שמנה למלכו, הרי מ"ה שנה, מגילה (י"א ב'):

כ"ג גמרא:

ובלשאצר בנו שלש, דניאל (ה' א'), ובלשאצר בנו של נבוכדנצר היה:

משא דומה, ילקוט ישעיה (רת"כ), דניאל (רתתרס"ג):

נבוכדנצר להיכל, צ"ע דלא מצינו לנבוכדנצר בהיכל רק בדפנו של אנטוכיא ויקרא רבה (פי"ט ס"ו):

יום שמשחו, עיין מלכים (א' י"ט):

ששבעים שנה, דנבוכדנצר מלך קודם גלות יהויכין ח' שנים, ובסדר עולם מדפוסים הראשונים כתוב כאן, הגהה, תמיהה היא זו, זה שאומר שבעים שנה משמלך נבוכדנצר, כי לא היו כי אם שבעים חסר אחת, לפי שכשתחשוב שלשים ושבע מגלות יהויכין, שהיה בשנת שמונה למלכו, עד אויל מרדך כשתביט שני נבוכדנצר למפרע, לא היו אלא שבע, ונמצא שלא מלך נבוכדנצר אלא ארבעים ארבע, מאחר שתחשוב מקוטעים, הגהה אחרת, תמה אני על זה, כי בזה הספר עצמו אומר יד] [כורש] מלך שלש שנים מקוטעות וכאן אומר שאין אתה מוצא שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד, ואם כן היכי אמרינן במסכת מגילה דל ה' דדריוש וכורש, ואין אנו מוצאים אלא ארבע, ויש לומר על זה, שהשנה השלישית של בלשאצר המוקדם לדריוש המדי מקוטעת, היתה, והיא היתה ראשונה לדריוש, ומאחר שבפרשה שלמעלה ממנה מנאה לאותה שלישית לבלשאצר, כדכתיב בשנת שלוש למלכות בלשאצר המלך חזון וגו', לא רצה למנותה לדריוש, והשנה השנית שלו שהיא רביעית ט] (לדריוש) [לבלשאצר] שבקבר, עליה אומר בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש, אבל מכל מקום שנתים מלך, כמו שבמסכת מגילה מונה חמש בין דריוש וכורש ואעפ"כ לא מצינו שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד, היא השניה שלו, לפי שהראשונה הרי נמנית לבלשאצר, ועוד שנה אחת לבבל עמד דריוש והשלימה בשנים שלו, שהיא הראשונה המיוחדת לו, ע"כ:

משכבש יהויקים, דבשנה שניה למלכו כבש יהויקי לעיל (פכ"ד):

ועוד שנה, מגילה (י"ב א'), דעוד שנה אחת היה חסר לשבעים שנה מיום שכבש את יהויקים:

ופן ירך, ילקוט ירמיה (רשל"ה):

ובא בשנה השמועה זו של דריוש, בילקוט וברש"י הגירסא ובא בשנה השמועה זו של בבל שנאמר והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה, ואחריו בשנה השמועה מה שנאמר כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם, משל על משל זה של כורש הפרסי:

ואני בשנת, ילקוט דניאל (רתתרס"ו), עיין רש"י שם:

ודריוש, הוא דריוש בן אחשורוש:

את הבית, בילקוט איתא והרביעי יעשיר עשר גדול (יכול) מכל [מת] ת"ל והרביעי רביעי למלכי בבל וכן הוא אומר ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך:

שבעים שבעים, ילקוט דניאל (רתתרס"ו):

שעשה בגולה, נ"ב שנה הרי שבע שמיטות ושלש שנים, ומתוך שלא שלמה השבוע לא נמנה (רש"י):

רבי יוסי, ילקוט עמוס (רתקמ"ז):

שבעים שבעים, שבע פעמים שבעים הוא ת"צ:

ומה תלמוד לומר שבעים שבעים, שהרי נבואה זו היתה בסוף שבעים שנה:

אפשר לומר כן, דהפסוק והיו ימיו מאה ועשרים שנה כתיב אחר ויהי נח בן חמש מאות שנה, עיין רש"י בראשית (פ"ו פ"ג):

קודם למאה ועשרים שנה, בילקוט וברש"י הגירסא קודם עשרים שנה:

ד' לאחז, בילקוט הגירסא שלש לאחז, עיין לעיל (פכ"ב):

אפשר לומר כן, דאחז מלך ט"ז שנה, ובשש לחזקיה גלה סנחריב את עשרת השבטים:

שנתים לפני הרעש, עמוס (א' א'), ובעת רעש נצטרע עזיהו, וכ"ה שנה היה מצורע עיין לעיל (פי"ט), הרי כ"ז שנה, ויותם מלך ט"ז שנה, ואחז ט"ז שנה, ושש לחזקיה, הרי ס"ה שנה, עיין רש"י ישעיה (פ"ז פ"ח):