מאיר עין על סדר עולם רבה א:ב

מאדם, ילקוט בראשית (רמז מ"ב):

אלף ותרנ"ו שנים, בראשית רבה (פל"ח ס"א):

אדם ק"ל, בראשית (ה' ג'):

שת ק"ה, שם (ה' ו'):

אנוש צ', שם (ה' ט'):

קינן ע', שם (ה' י"ב):

מהללאל ס"ה, שם (ה' ט"ו):

יד קמ"ב, שם (ה' י"ח):

חנוך ס"ה, שם (ה' כ"א):

מתושלח קפ"ז, שם (ה' כ"ה):

למך קפ"ב, שם (ה' כ"ה):

נ"ז שנה, בילקוט הגירסא נ"ח שנים ט"ס וצ"ל נ"ז שנה, והסדר הדורות מביא מסדר עולם הגירסא כ"ח שנה, וברשב"ם ב"ב (קכ"א ב') נ"ז שנה, ובשלשלת הקבלה נ"ו שנה, וביוחסין (מאמר א') כ"ח שנה, ובספר הישר (בראשית) אדם דראשון מת רמ"ג למלכות חנוך:

עד המבול, בשלשלת הקבלה (דף צ"ב) יש אומרים שמת י"ד שנים אחר המבול ועמד בג"ע עם אביו בימי המבול ואח"כ חזר בעולם, אבל לפי מספר שנותיו כלו בימי המבול:

ש"מ שנה, בראשית רבה (פכ"ו פ"ג), ילקוט נח (רס"ב), דברי הימים (רתתרע"ג):

אבינו אברהם, ילקוט נח (רס"ב):

בן מ"ח שנה, דש"מ שנה אחר המבול היה ההפלגה, וארפכשד נולד שנתים אחר המבול, ול"ח שנה עד שהוליד את שלח הרי ל"ז שנה, ול' שנה דשלח, ול"ד דעבר, ול' דפלג, ול"ב דרעו, ול' דשרוג, וכ"ט דנחור, וע' דתרח, הרי רצ"ב שנה, נמצא דכלו הש"מ שנה במ"ח שנה לאברהם אבינו:

אברהם אבינו, ילקוט לך (רס"ו):

ע' שנה, במדבר רבה (פי"ד סי"א), תנחומא בא (ס"ט), מכילתא בא (פסוק ויאפו), פסיקתא רבתי (פמ"ב ס"ג), עיין תוספות שבת (י' ב' ד"ה ושל), ע"ז (ט' א' ד"ה וגמירי), ובראשית רבה (פמ"ו ס"ב) שהיה בן פ"ה שנה, ובילקוט חיי שרה (רק"ו) שהיה בן מ"ח שנה, ובקהלת (רתתקס"ח שהיה בן ע"ה שנה, ומ"ש הגר"א בשם מדרש שהשלשים שנה משעה שהציל אותו מאור כשדים ומשם התחיל הגרות, אנכי לא מצאתי זאת מדרש. וכפי הנראה הלך בשיטת שלשלת הקבלה, ועיין הרלב"ג (לך לך):

מחרן כ"ז שנים כן, בילקוט הגירסא כ"ו שנה הן, ע"ש בזית רענן:

נ"א שנה, עיין שבת (י' ב'):

אבינו יצחק, ילקוט תולדת (רק"י):

ל"ז שנה, בראשית רבה (פנ"ה ס"ד, פנ"ו ס"ח), שמות רבה (פ"א ס"א), תנחומא וירא (סכ"ג), שמות (ס"א), פר"א (פל"א), תנא דבי אליהו רבה (פכ"ז), תנא דבי אליהו זוטא (פ"ב), ילקוט וירא (רצ"ח), זה"ק וירא (ק"ג א', קי"ט ב'), חיי שרה קכ"ג א'), ויחי (ר"ל ב'), עיין יבמות (ס"א ב'), בראשית רבה (פ"ק ס"י), ספרי וזאת הברכה (פשנ"ז)

מרובים על של חברון, בראשית רבה (פנ"ד ס"ו):

בו בפרק נולדה רבקה, בראשית רבה (פנ"ז ס"א):

יעקב, ילקוט בראשית (רמ"ב, תולדת (רק"י):

שימש, לאו דוקא דהא ביום שנולד לא שמש אלא כלומר ראה אותו (זית רענן):

נמצאת אומר ארבעה מתוך כ"ב דורות, דיעקב אבינו שמש את שם, ושם שמש את מתושלח, ומתושלח שמש את אדם הראשון:

ושבעה בני אדם, ב"ב (קכ"א ב'):

ועמרם ואחיה השילוני ואליהו, דעמרם ראה את יעקב אבינו, ואהיה ראה את עמרם, ואליהו ראה את אחיה, ואליהו חי וקיים לעולם, ולפי דעה זו אליהו לאו הוא פינחס, דאם היה פינחס לא היה צריך לחשוב את אחיה, דהרי פינחס ראה את עמרם: