מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מכתובים, ספר תהלים קמה

פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. הנה לפי משמעות הלשון היה צריך לכתוב או פתח את ידיך בלשון תפלה, או פותח את ידיו בלשון שבח ולשון נסתר, אכן זה הפסוק מוסב על פסוק שלמעלה ממנו שכתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בעתו מורה בעת שהאדם חסר לו זאת ומכיר שהוא נקרא על זה עני ותאב שהשי"ת ימלא לו חסרונו ואז נותן לו השי"ת מחסורו וכמבואר בזוה"ק (בשלח ס"ב.) ואע"ג דאשתכח עמיה בעי למשאל קמי קוב"ה ולצלאה צלותא על מזונא כל יומא בגין דישתכחו על ידוי ברכאן כל יומא ויומא לעילא וכו' ועל זה קאי פותח את ידיך שהעני על ידי תפלתו מעורר השפעתו ית' שישפיע מזון לכל אחד, וכמבואר בזוה"ק (וישלח קס"ח:) תפלה לעני כי יעטוף וגו' דא הוא צלותא דבעי מסכנא קמי קוב"ה ודא צלותא דאקדימת לכל צלותהון דעלמא וכו' תא חזי צלותא דכל בני נשא צלותא וצלותא דמסכנא איהי צלותא דקיימא קמיה קוב"ה ותבר תרעין ופתחין ועאלת לאתקבלא קמיה וכו' וכן איתא בזוה"ק (בלק קצ"ה.) כיון דצלי צליתיה פתח כל כוי רקיעין וכל שאר צלותין דקא סלקין לעילא דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטוף כי יתעטף מבעי ליה מאי כי יעטוף אלא איהו עביד עטופא לכל צלותין דעלמא ולא עאלין עד דצליתא דיליה עאלת וקב"ה אמר יתעטפון כל צלותין וצלותא דא תיעון לגבאי וכו'. כי תפלת העני שמכיר שלית ליה מגרמיה כלום זו התפלה מעוררת השפעתו ית' שישפיע לעולם, וזה שאיתא בזוה"ק (פנחס רכ"ו.) וכלהו תלת מזוני כתיבין הכא, ואתה נותן להם את אכלם בעתו דא מזונא דעתירי דיהיב מיכלא סגי, בעתו הא חד, תרין דכתיב ומשביע לכל חי רצון דא מזונא דמסכני דאינון שבעין מרצון ולא מגו מיכלא סגי, תלת דכתיב פותח את ידיך דא תוקפא לההוא אתר דבפתיחו דידוי נפקא רצון ושבעא לכלא וכו', והיינו על ידי תפלת העניים שהם שבעים מרצון לכן כח תפלתם מעורר מקום השפע שיושפע רצון ושובע בכל העולם, ולכן העני פותח את ידיו של הקב"ה (כביכול) ע"י תפלתו שהוא בלב נשבר מעורר לפתוח ידיו של הקב"ה שישפיע מטובו לבריותיו, וזה שאיתא בגמ' (כתובות ס"ז:) ההוא דאתא לקמיה דרבא א"ל במה אתה סועד א"ל בתרנגולת פטומה ויין ישן א"ל ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא אדרחמנא קאכילנא דתנינא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו, אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן וכו' הרי שתשוקת ותפלת העני התעורר כל כך שפע עד שגם רבא קיבל הרבה שפע, ולכן העני שמכיר שמקבל מהשי"ת ביכולתו לפתוח ידיו של הקב"ה (כביכול) שמשפיע שפע לכל העולם בעבורו וזה פותח את ידיך קאי על העני שהעני פותח את ידיו של הקב"ה (כביכול).