מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מכתובים, ספר משלי לא

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים. ומצינו שכתיב (ישעיה א',י"ח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומזה נראה שעיקר השבח הוא שלג, אך הענין בזה כי שלג איתא בזוה"ק (בראשית ו':) ביום השלג ביומא דגרמו חובין ודינא אתדן לעילא מעם בי דינא עלאה ועל דא כתיב לא תירא לביתה משלג דא דינא עילאה אמאי בגין דכל ביתה לבוש שנים. והיינו ששלג רומז ליראה וכמו שמצינו בפרקי דר"א (פרק ג') ששלג היה קודם שנברא הארץ והיינו בלא ישוב ולכן איתא בגמ' (שבת פ"ט:) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו, כשלג ילבינו, כי שנים רומז על תקופות וסדר, והיינו אם יהיה קטרוג חס ושלום וידמה שהאדם עשה חטא בזדון ובתקופות, אז יאיר השי"ת שזה המעשה לא היה רק מתוך יראת השי"ת וזה כשלג ילבינו, אבל במקום שיתגבר יראה על האדם עד שאין בכוחו לסבול יאיר לו השי"ת תקופות. וכן לענין גמול מעשים טובים אין כל כך שילום שכר לעושה בלי סדר ותקופות, אבל מעשה הנעשה בכוונה ובסדר ובתקופות ובישוב הדעת אז יש להמעשה שילום שכר, וזה לא תירא לביתה משלג מכל כך דינים, כי כל ביתה לבוש שנים ולכן מסיים מרבדים עשתה לה, שיציעו להם מאמרי השי"ת כמו מרבדים לחזוק דעתם שלא יתבטלו מחמת היראה עצומה רק יאיר להם תקופות.