מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת כתובות ט

דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מ"ח,י"ג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות ט"ו,י"ז) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך. הענין בזה כי בריאת שמים וארץ היה כדי שיכיר האדם שהשי"ת נמצא בעולם, ואם היה מפורש זאת בהתגלות, אין שום מקום לפעולות אדם לכן הסתיר השי"ת זאת והלביש זאת בלבושים, ולכן נדמה שעולם כמנהגו נוהג ואינו נראה הכרת השי"ת מפורש, רק ע"י מעשה ידיהם של צדיקים היינו ע"י מעשה המצות אז נתראה התגלות אור השי"ת בעולם, וכל זה הוא שהשי"ת חפץ להצדיק בריותיו, לכן נתן מקום שע"י פעולות ישראל נתגלה זאת, וכמו שמצינו בעת שנגמר בנין בית המקדש היה כל האומות מכירים התגלות השי"ת בעולם וזה נקרא בשתי ידים היינו בשלימות הגמור, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת א',ג') מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש, כי שמש נקרא בהירות היינו אור מפורש ותחת השמש, היינו שנסתר אור הבהיר כדי שיהיה מקום לפעולות אדם, וכיון שעיקר מעשיהם של צדיקים להאיר ולהוסיף על מעשה שמים וארץ ולהראות מפורש שהשי"ת נמצא בכל העולמות, א"כ כיון שמעשיהם אינם מבוררים בשלימות מה יתרון בכל עמלם, כיון שכל מעשיהם הוא להאיר את ההעלם שנקרא תחת השמש ואם אין מעשיהם מבוררים בשלימות אם כן מה יתרון בפעולתם, ונתבאר בחלק זה (קהלת) שזה הפסוק מאיר ג"כ תקופות לאדם, כיון שהשי"ת חותם על זה שבפעולתם יכוונו את עומק רצונו, אם כן בטח גם על הסדר הפעולות בפרטים גם כן יסכים השי"ת, כמשל המסדר עטרה למלך והיה מסופק אם כיון בסדרו לרצון המלך, ואח"כ עלה בדעתו גם על עצם האבנים טובות אולי אינם אבנים טובות, ואז לא פחד כלל כיון שהמלך יסכים על עצם האבנים טובות בטח יסכים על הסדר שסדרם כעומק רצון המלך, ולכן העצה לזה שיקבע אותם כפי כוחו וחכמתו ובטח המלך זה השי"ת יסכים על הכל, כיון שכל עיקר הרצון בפעולת אדם גם כן הוא מחסדי השי"ת שחפץ שמעשה צדיקים יאירו הכרת השי"ת בכל העולמות, לכן בטח יסכים השי"ת על כל פעולתם.

השיב בבלי אחד ורבי חייא שמו (תהלים צ"ה,ה') ויבשת ידיו יצרו. והענין שנקרא כאן רבי חייא בשם בבלי אחד ולא רבי חייא הבבלי כמו שניכר בכמה מקומות וברוב מקומות נזכר רבי חייא סתם. אכן כי בבלי מורה שרוצה בכל דבר בכח עצום ובמהירות זמן וכדאיתא (מנחות צ"ט:) והבבליים אוכלין אותו כשהוא חי ומפרש בגמ' (שם ק'.) לא בבליים הם וכו' קורין אותם על שם בבליים וכן היה גדול כוחו של רבי חייא כדאיתא בגמ' (בבא מציעא פ"ה:) שירד לפני התיבה לעורר את הגאולה קודם זמנה. וזה שהשיב כאן ויבשת ידיו יצרו, אף שכתיב ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים היינו שבשמים ניכר אור חסד שהוא מדת ימין, כי שמים רומז לגודל בהירות וכן רומז לעבודת האדם כשהוא בבהירות עצום, אז יגיע למדת ימין, אבל בארץ ששם נסתר אור השי"ת נברא בשמאל, אכן רבי חייא השיב ויבשת ידיו יצרו, היינו שרבי חייא מצדו הכיר שבכל הסתר אפילו היותר גדול גם כן יש חסד אל כל היום, וכדאיתא באדרא רבא (נשא קכ"ט.) שבאור עתיקא קדישא לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה כלא ימינא, ובאמת הכל משורש מלא חסד ורחמים ואף מה שנזכר שם באדרא רבא וזוטא דבזעיר אפין אית שמאלא גם כן, אכן משורש הכל הוא רב חסד כדאיתא (שם קמ"א.) עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד וכו'.