מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה נח

ונחך ה' תמיד. איתא בזה"ק (תולדות קמ"א.) אלא דא תמיד דבין הערבים. זה רומז שהשי"ת יברר את ישראל בברורים דקים מאוד כחוט השערה שזה רומז ערבים כדאיתא בגמ' (שבת ל"ד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו, שזה רומז על מעשים שהמה מצד אדם רופפים שצריכים לבירורים דקים מאוד כשיהיה נוטה כחוט השערה לצד אחד אז יהיה טובים, וכשיהיה נוטים כחוט השערה לצד השני יהיה להיפך, ואין אדם יכול לברר ההבדל כי הוא כחוט השערה, לכן כתיב ונחך ה' תמיד שהשי"ת יעיד על ענינים כאלו שישראל כוונו לעומק רצונו ית' וזה נקרא (ישעיה מ"א,ט') ומאציליה קראתיך, מהזוית ששם ההבדל בין הקצות הוא כחוט השערה, על זה מסיים שם הכתוב בחרתיך ולא מאסתיך אל תירא כי עמך אני וגו' שהשי"ת יעיד ששם כוונו ישראל לעומק רצונו ית'.