מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה נה

יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל ה' וירחמהו. בכאן הזהיר לעזוב המחשבות המלאים און, ובאמת הלא אין השי"ת מעניש על המחשבה כמו שכתיב (במדבר כ"ג,כ"א) לא הביט און ביעקב שאין השי"ת חושב בישראל מחשבה כמעשה, אכן באמת אין השי"ת מעניש על המחשבה, אך מי שיש לו מחשבות רעות אין להקב"ה שום התחברות עמו ואינו מאיר לו בהארת פנים בפנים לנוכח, יען שיש לו מחשבות שהם היפך מרצון השי"ת לא ירצה השי"ת להאיר לו לנוכח פנים בפנים, וכאן כתיב וירחמהו שרומז שהשי"ת יאיר לו באהבה רבה לנוכח. לכן מזהיר הנביא שיעזוב גם מחשבות און, ולכן כתיב בפ' ציצית (במדבר ט"ו, ל"ט) וזכרתם את כל מצות ה' וגו' ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' ועשיתם את כל מצותי, שתחלה כתוב את כל מצות ה' ולא ידבר לנוכח ואח"כ כתיב את כל מצותי כמדבר לנוכח, והיינו שמתחלה מזהיר על המעשה כי על המעשה מענישין אותו ואם כן יוכל האדם להשכיל בזה אם כן למה לו להכניס עצמו במחשבות שהמה היפך מרצון השי"ת, וזה שמזהיר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ואחר כן נאמר את כל מצותי שהשי"ת מדבר עמו לנוכח פנים בפנים.