מי השלוח, חלק ב, ספר במדבר, בלק

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו. תועפת היינו כרגע כמו שכתיב (איוב כ"ב,כ"ה) וכסף תועפת לך, והיינו כרגע כעוף הפורח אחר אשר יצאו ממצרים מיד היתה טבע הראם גבורת ראם להם, ובראם כתיב (איוב ל"ט,ט') היאבה רים עבדך, שהראם לא יקבל עליו שום עול מאיש, וזה שהפליג בשבח ישראל שתיכף ביציאתם ממצרים, אף שהיו שם משועבדים בעבודת פרך וסבלות מצרים, ומכל מקום תיכף ביצאתם קבלו התורה שהוא חירות מכל עול ושיעבוד כדאיתא (רבה שמות פמ"א ט', ובהרבה מקומות) חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות ועל זה נאמר (דברים ל"ג,כ"ט) אשריך ישראל מי כמוך.

כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. היינו שכאשר אמר לו בלק לקב אויבי לקחתיך וגו' על זה השיב לו וכי אני הוא המברך הלא כעת היינו בזה העת עצמו יאמרו הברכות גם להם בעצמם ולא אני הוא המברך, רק שגם דרך פי צריכים לילך הברכות האלו.

כעת יאמר ליעקב לישראל מה פעל אל. הענין בזה כדאיתא בגמ' (ברכות י"ז.) שלעתיד צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, ופירוש מזיו השכינה שידעו באיזה פרשה השי"ת עוסק וזהו מה פעל אל, במה השי"ת עוסק וכדאיתא במדרש (תנחומא תבא) שהתורה שנתן השי"ת לישראל שאף שלעתיד יהיה הכל עתידין לשמוע תורה מפי הקב"ה אלא שכשישמעו דברי תורה מפי הקב"ה ידעו באיזה פרשה הוא עוסק.