מי השלוח, חלק א, ליקוטים מכתובים, ספר תהלים צב

מזמור שיר ליום השבת טוב וכו', מה גדלו מעשיך ה' וכו', איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. הנה במזמור הזה יתבאר איך שאין לשום אדם שום צד טענה נגד הש"י, וכמו שמבאר הרמב"ם הקדוש בפרק חמישי מהלכות תשובה הלכה ה', וזה לשונו הטהור, שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע, אם תאמר, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו, וכפי הנאמר יש ביד אדם רשע לפטור עצמו מן הדין וגם אין כל כך זכות לצדיק או שלא יאומן ח"ו על הש"י שיודע כל, אכן לזאת ביאר דוד המלך ע"ה במזמור הזה ואמר מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא וכו', ואף כי לראות עין אנושי נפלאו דבריו היתואר הש"י כביכול בגדולתו ובעמקות מחשבותיו אם כסיל לא ישיגם ובער לא יבינם, אשר מהראוי היה לתאר כי אף חכמי העולם ונבוניה לא ידעם, כי הוא שכל הנעלם מכל רעיון, וכמ"ש (ישעיה נ"ה,ח') כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכמו שמתאר אליהו הנביא זצ"ל בתפלתו [תיקוני זהר הקדמה אחרת] אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא, לית מחשבה תפיסא בך כלל. אך זאת הוא כוונת דוד המלך ע"ה במאמרו זה, כי באמת החכמים המאמינים לא ילכו בדרכים כאלה להרהר אחר הש"י חלילה, כי ידעו כי אין להשיג יקרת עמקו והם ידעו כי מה מאד מחשבותיו גדלו ומה מעשיו רבו, ורק על זה אמר איש בער לא ידע, ירצה בזה כי איש בער לא ידע את עמקות מחשבותיו לכן יקשה לו על דרכי הש"י כמו שביארנו. וזה ביאר במאמרו בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד ואתה מרום וכו', והוא כי כל אשר פרחו הרשעים כמו עשב ופועלי און העלו ציץ לא היה תחלת בריותם רק כדי להשמדם עדי עד, ולא היה בריאתם רק בכדי שיוטב לצדיקים וא"כ אין להם שום טענה, כי מאחר שעיקר חיותם לא היה רק על זה ולא היה בשורשם חיים ביותר, וכמו שלעתיד אומות העולם יטענו נגד הש"י, מאחר שלפניך נגלו תעלומות וידעת כי על ידי ההשפעה שהשפעת לנו רוח טובה בעוה"ז והשפלת את עמך ישראל להגלותם תחת ידינו, יגרום לנו שיעלה בלבנו להשמיד את עמך ועי"ז יעשה לנו כאשר זממנו ולהרם קרן ישראל והלא מה אנו חייבים בזה ולא עלינו האשם, וזה שנאמר בפרוח רשעים וכו', להשמדם וכו', ונגד זה אמר ואתה מרום לעולם ה' היינו שבאמת תמיד אתה למעלה ואין לשום בריה צד טענה עליך ובצדק כל משפטיך נגדנו.

כי הנה איביך ה' כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל וכו', ותרם כראים קרני. והוא מחמת כי כל אומות העולם הם אויביך ולכן אין להם שום צד חיים בשורשם, כי באמת רק רצון הש"י הוא הנמצא ואין נמצא אחר זולתו, ומאחר שהם מתנגדים לרצונו אין להם חיים בשורשם, אך לעת עתה עוד הוא רצון הש"י בקיומם בכדי שעל ידם יתנשא ישראל ביותר, אבל מצד עצמותם אין בהם שום תועלת להש"י, וא"כ כאשר יאבדו לא יהיה להם שום טענה מה שהם הולכים לאבדון וישראל יורשים כל טובם, כי מה עשה להם, הלא היטיב להם כל ימיהם והיה להם כל השפעות טובה, ומה שלא ישאר מהם השארה, זה לא היה להם מעולם שום חיים שהוא לעד, כי מאחר שלא נבראו אלא לטובת ישראל, ובעתם ובזמנם יאבדו כי הם שונאים לישראל ולהש"י, וכל טובם ירשו ישראל.