מי השלוח, חלק א, ליקוטים מכתובים, ספר משלי ג

חסד ואמת אל יעזבך. ולא כתיב אל תעזוב, כי באמת השפעות הש"י יורדת תמיד בלי הפסק ורק האדם מצדו צריך לזכך את לבו ולעמוד מוכן לקבל שלא יפנה עורף ח"ו, אבל הש"י משפיע תמיד בטובו ולא יעזוב את האדם המחכה לחסדו.

ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען בכל דרכיך דעהו וכו', אל תהי חכם בעיניך. הנה ענין סמיכות הפסוקים האלו ומצא חן ושכל טוב וכו', היינו שיראה האדם שמעשיו יעלו חן ותפארת לעיני בני אדם, אך אם ירצה להשתדל בכחותיו שיהיה מיופה ומהודר בעיני בני אדם, נגד זה אמר בטח בה' בכל לבבך ואל בינתך אל תשען, פי' אל תסמוך על בינת לבך כי תבין מה שיעלה חן ומה שלא יעלה, רק בכל דרכיך דעהו שתטה כוונתך רק לש"ש בכל דרכך שיהיו לרצון הש"י. והוא יישר אורחתיך, היינו אם תלך בדרך טובים מה שיצטרך שיהיה טוב בעיני בני אדם, הש"י יישר שיעלה חן, ואעפ"כ לא תסמוך גם על זה מכל וכל ולעשות מעשה שהוא היפך דעת בני אדם, ויסמוך על זה מחמת שידע כי בעומק הוא צדיק, על זה נאמר אל תהי חכם וכו' ירא את ה' וסור מרע.

רפאות תהי לשרך. היינו לשורש החסרון הנמצא בלב האדם שממנו בא התפשטות לכל צד, וע"י דברי תורה יתרפא השורש וממילא גם ממה שנסתעף ממנו ג"כ לא ישאר רושם, כי עיקר בריאות האדם הוא מטבורו כדאיתא בגמ' (סוטה מ"ה:).