מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת סוכה כה

אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי ולא אזוב שיש לו שם לווי. אלא אזוב סתם, אזוב מורה על ענוה כמו שאמרו חז"ל (מדרש תנחומא מצורע ג') ישפיל עצמו כאזוב, ונמצא כמה מיני ענוה שאינה בשלימות, והגמ' מחשב כאן אזוב יון היינו שבאמת אינו עניו רק שחכמתו תחייב אותו שכך ינצח מה שחפץ, כגון נגד אדם שתקיף ממנו באם יתיהר נגדו אז לא ישמע דעתו, אזוב כוחלי היינו מחמת שרואה שבני אדם מיקרין את זה המדה לפיכך יתנהג בה וצובע עצמו כעניו. אזוב מדברי היינו שבאמת לא נמצא בו שום דבר טוב במה להתכבד לכן אינו חושש על בזיונו. אזוב רומי, היינו שנמצא בו גאות כל כך עד שלא יאות לפניו להתגאה רק בפני אנשים גדולים, רק אזוב סתם היינו מי שהש"י חוננו במעלות ומדות טובות ואינו מתגאה זה נקרא עניו.