מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת ראש השנה יח

דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש וכו'. זש"ה (דברים ל',ה') והביאך וכו' והטיבך והרבך מאבותיך. והטיבך היינו שיתן לך לב טוב, כי כשאדם בשעבוד אז אין שורשו מתגדל אבל כשאינו בשעבוד אז יתגדל ויתרחב, וכל זמן שהברורין לא נגמרו עוד, אין מצב לאיש ישראלי במקום אחד ואח"כ כשיקבץ הש"י נדחי ישראל יהיה לכל אחד מקום מצב. וזה נרמז ענין יובל שג"כ ראש השנה שלו באחד בתשרי, כי יובל היינו חירות, וע"ז נאמר והרבך היינו שיתגדל שורשך ואחר יובל מתחלת הג' לנטיעה היינו שנפרה ונרבה, כי כל זמן שהאדם משועבד אי אפשר להשתוקק להוספה, אבל אח"כ נאמר והרבך היינו שתוסיף ד"ת חדשים.