מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת מגילה ז

ואמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה וכו'. בתוס' בד"ה חייב אדם וכו' אומר ר"י מדכתיב בקרא של יומם ברישא שמע מינה של יום עיקר הקריאה ופרסומי ניסא, עי"ש. ונ"ל לפרש המקרא בדרך שיהיה מסודר הלילה קודם ליום, אלקי אקרא יומם היינו יום הי"ג שהיה אז זמן קריאה לכל ומחיית עמלק וצפיתי אז שיהיה מחיית עמלק מכל וכל, והיינו אלקי אקרא יומם ביום הי"ג, אקרא הוא לשון ציפוי וקווי להש"י ביום י"ג שיהיה מחיית עמלק מכל וכל. ולא תענה, תענה היא לשון שמחה כמ"ש (דברים כ"ו,ה') וענית וכו' ודרשו בגמ' אין עניה אלא במקום שמחה, ולא תענה, לא היה לי שום שמחה אז כי צפיתי לה' לבל ישאר עוד מעמלק שום זרע, ולילה ולא דומיה לי, ולילה היינו ליל י"ד, ולא דומיה לי היינו היום י"ד לא דומיה לי מהקווי להש"י שיכרת זרע עמלק, והוכחת ריב"ל הוא מן ולילה ולא דומיה לי, ולילה היינו ליל י"ד ולא דומיה לי היינו יום י"ד ועפ"ז הפסוק מסודר הלילה קודם ליום, ושפיר מוכח מהפסוק שחייב וכו' בלילה ולשנותה ביום.