מי השלוח, חלק א, ליקוטים מחמש מגלות, מגלת קהלת יא

שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי וכו' ודע כי על כל אלה יביאך וכו'. בגמ' (שבת ל':) בקשו לגנוז ספר קהלת שהיו דבריו סותרין ד"ת, בתורה כתיב ולא תתורו וכו', והוא אמר שמח בחור הותרה הרצועה ח"ו לית דין וכו', כיון שראו שאמר ודע וכו' אמרו טוב אמר שלמה. דהנה זאת ידוע כי לעתיד יברר ויצרף הש"י את מעשה ישראל אשר לא היה בהם שום שמץ חטא, ועל זה נאמר (ישעיה ס"ג,א') רב להושיע, היינו שהרבה עצות של זכות וישועה לפניו, ע"כ נאמר שמח בחור בילדותיך היינו בהתפשטותך מאחר שכל ההתפשטות יגיעו לתיקון ויבואו לגמר טוב, עד שהכל היה ברצון הש"י ואז מה שהיה יותר התפשטות הוא מוטב. ועכ"ז אמר ודע היינו שיש משפט ג"כ על כל דבר והוא כדרך משל (קהלת רבה פרשה י"א,י"ג) שאומרים לאדם השט בנהר, אל תשוט למרחוק כי תצטרך לשוט בחזרה, ואף כי תוכל להגיע בהליכתך אך בחזירתך יקשה לך, וגם כאן מזהיר שלמה המלך ע"ה שלא יתפשט האדם ביותר בעניני עוה"ז, כי יצטרך לבא בחזרה אל מקום המשפט היינו אל רצון הש"י, ויצטרך האדם לסבול מזה קודם שיתברר, וזה שרצו לגנוז לפי שתחלה נותן תקופות לישראל, אבל כשראו אח"כ כי יזהיר שהכל יהיה במשפט אז אמרו יפה אמר שלמה.