מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ליקוטי הש"ס, מסכת חגיגה נב

מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו. והטומאה שהיה בשולחן בסיבת ההגבהה להראותו לעולי רגלים (כמ"ש בגמ' שם) הוא גם כן ע"ד ששמעתי מהמעשה שהיה אצל רה"ק הרבי מלובין זצוק"ל שנתנו לו לקידוש ע"פ טעות צלוחית מי דבש, וכשהסתכל בכוס אמר שהוא כשר אבל אינו רואה בו הבהירות של כשר וע"כ לא רצה לקדש עליו, וע"ז אמר רבה"ק זצ"ל כי בדבר שנמצא גם ההיפוך מהקדושה באותו דבר יש בהירות הקדושה, ובדבר שאין בו ההיפוך אין בו גם בהירות ההכשר. ולפי חיבתן הוא טומאתן וע"כ גם בזה שהיה הגבהת השולחן היה השולחן מקבל טומאה, זה בעצמו ג"כ מראה חיבתן, דבאומות ליכא טומאת זיבה ונגעים והכל רק בישראל לפי חובתן ולכך כאן נקרא שולחן הטהור מכלל שהוא טמא. (פרי צדיק אמור י"א, דברי חלומות אות כ"ד)