מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר ויקרא, קדושים

קדושים תהיו. כמו ששמעתי דבפרשת קדושים הפתיחה קדושים תהיו [ופי' ג"כ שהוא הבטחה שאז יהיו קדושים כל הכתוב בפרשה] שאי אפשר לאדם לקיים המצוות הכתובות בפרשה זו אם לא כאשר יהיה קדוש בכל הכתוב קודם. ואמר למשל מצות ואהבת לרעך שאין ביד האדם כלל לקיימו, דמה יעשה ולבו מ"מ שונאו או אינו אוהבו וכל השתדלות הלב שיאהבנו כמוהו ממש לא יועילו אם לא קדם להגיע למדריגת הקדושה. (דובר צדק כ"ז: ד"ה והנה ד"ז)

וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו. ואיתא במדרש (ויקרא רבה פר' כ"ה,ב') מי יגלה עפר מעינך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד על ציוויך שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים. וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהמדרש הזה מביא זאת ללמד ולהורות לנו דעת שכל המאכלים האסורים הם רק כמאכלי פגה, היינו שאין האדם יכול לקבלם מצדו בלבוש הזה, אבל בשורש יש בהם קדושה ג"כ שהרי נברא מהש"י. וכדאיתא (נדה ס"א:) מצוות בטילות לעתיד לבא, ומה שהם אסורים עתה מפני שהוא קודם זמנם, ואם היה ממתין אדם הראשון היה מותר לו לאכול, והוא כמו שאמרנו, כי עיקר ענין האיסור הוא במה שהוא מטמטם את לב האדם ומאסר את דעתו ומחשבתו לבלי יוכל לחזור להש"י כמו מקודם אכילתו, אבל אם היה ממתין עוד היה נותן לו השי"ת דעה רחבה שיוכל לקבל את הדבר הזה ולא תגרום לו השכחה מהבורא ב"ה. (בית יעקב בראשית פר' בראשית ל"ו)