מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר בראשית, וישב א

ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך היא אם לא וגו'. אומר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שאף כי השבטים היו חכמים גדולים בישראל, אמנם בזה שהחזירו כתונת יוסף לאביהם זאת לא נחשבה לחכמה כלל כי מה איכפת להו אם ידמה ליעקב אביהם שיש לו עוד תקוה אולי ימצא יוסף וכי הוא חי, ואף יעקב אבינו בעצמו היה לו להבין מזה שעוד יוסף חי, כי אם כן הוא האמת כמו שהם אומרים, אם כן למה הודיעוהו זאת הלא הם לומדי תורה ויודעי דת ודין וגמירי הלכתא דאין משיבין על הקלקלה כדאיתא בש"ס (פסחים ג'.) והיה להם להשליך את הכתונת שלא יצא מפיהם דבר קלקלה. אכן מאחר שכן היה רצון השי"ת לזה נעלם ונסתר מנגד עיני חכמי ישראל כל זאת והיו כמו האדם בשעה שהוא ישן שאין בו שום הבנה. ובאמת מה היה כוונת השבטים שהביאו את הכתונת לאביהם, אכן מיראתם מיעקב אביהם שהכירו אותו שרב כוחו ואם לא יסכים למה שעשו, אזי יפציר בתפלה להשי"ת שיעזור לו בחזרת יוסף בנו ויעמוד על בירור הדבר כי בטח ימלא ה' כל משאלותיו, לכן הסכימו בדעתם לאמר לאביהם שיוסף מת וממילא יסתלק מאתו כח התפלה שאין מתפללין על המתים, ולזה כשנושע ונתוודע יוסף לאחיו אזי נאמר (בראשית מ"ה,כ"ז) ותחי רוח יעקב אביהם, היינו שעד עתה היה כישן ולא היה לו הבנה בזה ועתה נתעורר. (בית יעקב בראשית וישב ל"ז)