מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר דברים, כי תבוא

את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'. וביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה שהאמרת הוא לשון אמרת הבגד, וכמו שבגד כל זמן שאין לו אמרא עדיין לא נגמר הבגד ועדיין יכול להוסיף עליו ולגרוע ממנו, וכשנגמר האימרא אז הוא הגמר והתכלית הבגד. כך את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים. כי מאחר שבררו ישראל את עצמם לאחר ארבעים שנה, שכל תכליתם הוא הכל, להיות לך לאלוקים, היינו שכל תכלית של ישראל הוא כבוד שמים. ולזה ה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה היינו שמראה השי"ת שכל תכליתו הכל בשביל ישראל וכל בריאת העולם היה הכל בשביל ישראל, כדאיתא בתקוני זהר (תקון ס"ט) ובמדרש (רבה בראשית א',ה') ישראל עלה במחשבה תחלה. (תפארת יוסף תבא ד"ה ולא)

יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך. ושמעתי מפי הרב הקדוש אדמו"ר נבג"מ מאזביצא דהכוונה דכל היכי שישלח ידו לעשות מעשה אפילו שלא במתכוון והיינו באסמיך, יהיה בו ברכה, ודאי כמילי דעלמא כן מילי דשמיא, דמי שהוא בר לבב כל כליו כלי הדבור וכלי הראיה וכלי השמיעה וכלי עשיה וכלי ההילוך הכל יעשו על נכון כתורה וכמצוה אפילו שלא במתכוון, אמנם זה רק אם שומרם, מבלי ללכלכם בהבליות, דכיון שמלכלך רגליו בהבליות אינם מוכשרים לזה. (דרשות עזרת כהנים שבת הגדול תבר"ך דף קנ"ג)