מגילת אסתר על ספר המצוות, שורשים ב:א

נראה לי כי גם שהרב ידע שבאלו המצות הזכירו בהם בגמרא (א) שהן דאורייתא, מ"מ לא רצה למנותם מפני שהם נכללים בכבוד אב ואם כאשר כתב הרמב"ן בהצלת בה"ג, והראיה שזה הוא גם כן דעתו ממה שכתב במצות כבוד אב ואם בפ"ו מהלכות ממרים וז"ל, חייב אדם לכבד אשת אביו אף על פי שאינה אמו כל זמן שאביו קיים שזה בכלל כבוד אביו, וכן מכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת אבל אחר מיתתה אינו חייב, ומד"ס שיהיה אדם חייב בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו עכ"ל. הרי בבירור שגם הוא סובר ששני אלו נכללו במצות כבד את אביך ואת אמך. אמנם על בה"ג היתה התמיה מאחר שהכניס במצות דאורייתא כל מה שלמדו בי"ג מדות למה לא הכניס ג"כ את אלו. אכן אם דעתו היה לפי שאינם מצות יתירות על כבוד הורים שכבר בא במנין, אין עליו תשובה מהם כלל מדוע לא מנאם.

(ב) ובענין כבוד האח הגדול נראה בעיני כי דעת הרב הוא שקטן חייב לכבדו אפילו לאחר מיתת הורים ממה שלא כתב בו כאשר כתב באשת אב ובבעל אם לומר כי זה יהיה דוקא בחיי ההורים: