עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב נה

Megaleh Amukot Part 2 55 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

דמטטרון שנקרא השד"ה חושבן מטטרו"ן ש"דך בגי' מיטטרו"ן בי' כי בהסתלק הסלע מן מטטרו"ן נשתייר יבישה כדאי' בתיקונים והנה כל ו' שנים אף שבימי שבתות ויום טוב ע"בד אברה"ם שהוא בגימטריא מיטטרו"ן (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו דהיינו אות י' (שם) ויקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו עכ"פ אינו עולה יותר ז"ש שד"ך לא תזרע בשש שנים והוא סוד רוח והן הן סוד ו' ברכאין אמצעים ו' ברכאין אחרנין דצלותא אמצעיות דצלותא כעבד המבקש פרס מרבו שש שנים תזמור כרמ"ך בגי' סנדלפו"ן שהוא סוד נפש אבל בשנ' השביעי' שב' שבתון לי"י וזוכה לשני מעלות אחרות והם סוד נשמה ונשמה לנשמה עד בא היובל הגדול שהוא סוד יום הכיפורים שאז זוכה לקוצו של יוד פרצוף אריך סוד יחידה לכן אז בשנת היובל הזאת ישובו איש אל משפחתו ואל אחוזתו ברזא דגלגולא או אמר ענין הפרשה על ענין הבטחון שלא ישכח אדם את האל ית' ז"ש כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן באמת אני הוא הנותן לכן ושבתה הארץ שבת שתהיו יודעין כי י"י הוא הנותן לכם כח וממני הכל כי ו' שניה תזרע שדך דתהיה חשוב שהוא שלך ועל ענין הבטחון הזהיר בפרשת כי ימוך אחיך

וישבתם לבטח בארצכם. בזוהר שיר השירים אותיות חט צא היו בשבטים עד שבא עכן ומעל בחרם חטא ישראל אע"פ שגם בעגל אמר משה (שמות לב) אנא חטא העם הזה על ערב רב קאמר אבל ישראל לא כתיב אח"כ בימי שלמה נתהפכו אתוון וישבו ב'טח אח"כ טח מראות עיניהם ענין תרין אתוון

כי תמכרו ממכר לעמיתך. זש"ה (עמוס ז) ראיתי את י"י נצב על חומת אנך על שורא דאוניתא מ"ש במראה זו יותר מה אתה רואה עמוס יותר מבשני מראות ראשונות הראשונה שראה (שם) יוצר גובי. ושנייה שראה (שם) י"י קרא לריב באש לא שאל אותו מה אתה רואה ועוד למה במראה ראשונה א' סלח נא מי יקום יעקב ובמראה שניה אמר חדל נא. ועוד במראה ראשונה אמר י"י אלקים (מיל"ה ר"ת מ"ה י"תרון ל"בעל ה"לשון ע"ד ברית הלשון וברית המעור חד הוא) ד"פ אנ"ך לקבל ד' ב"ד דלעילא א' כלול מע' הרי פ"ר דינין (תהלים לב) אל תהיו כסוס כפ"רד פ"ר דינים או שהקדוש ב"ה נצב על חומת אנך כי על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי אנ"ך א"ורייתא נ"ביאים כ"תובים כי כל ד' גליות עבור א'נ'ך שהיא ג' חלקי התורה וכן אמרה אסתר (אסתר ד) ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת של תורה שבשביל זה כאשר אבדתי בבית ראשון אבדתי בבית שני. ד"פ אנ"ך רמז על ד' גליות כלם נענשו על אנ"ך שבטלו ז"ש (עמוס ז) לא אוסיף עוד עבור לו כי מצינו שויתר הקב"ה ג"פ ועל מיאוסה של תורה לא ויתר ונשמו במות ישחק ד"פ ישחק במסורה ארבע גליות (שם) מ"ה א"תה ר"ואה ע"מוס ר"ת ארבע יסודות הן הן ד' גליות מ"ים א"ש ר"וח ע"פר על כל נעלם אם טוב א"ם ר"ע ובכאן רמז ד' גלגולים שהן הן מד' יסודין אלו ד' אתוון קדישין אתברירו בימי גליות וכה"א (תהלים קמז) מעודד ענוים י"י שהם ארבע אותיות קדושות מ"שפיל ר"שעים ע"די א"רץ. כי תמכרו על ענין התורה כד"א (שמות כא) וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תונו איש את עמיתו על הנשמה קאמר על פי הגמרא ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה גזל עבודה זרה סימן (שיר ו) אל גנת אג"ז ירדתי (ויקרא כו) א"ף ג"ם ז"את ז"ש ויראת מאלקיך כי שוה חטא של אונאה לע"ז לכן נאמר בו ויראת מאלקיך. ולא תונו אי"ש א"ת עמית"ו וירא"ת ס"ת שתו"ת כאן נרמז שתות של אונאה כי י"ב אלף עולמות הן (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו

פרשת בחקתי

אם בחקתי. לקבל תורה מדלא קאמר בחקים רק בחקותי דרז"ל במדרש חקים שחקקתי בהם שמים וארץ כי התורה היא חק וגבול ומדי שחקק וחצב בה כל הענינים כמ"ש (בראשית א) נעשה אדם ב' צלמינו [בצל"ם אלהי"ם] בגי' רמ"ח כמו שרמ"ח איברים פנימים אורות העליונות בכל מצוה ומצוה אור בפני עצמו וכן נחלק העולם על רמ"ח חלקים ואת מצותי תשמרו שס"ה מצות ל"ת אזי ועשיתם אתם דייקא (קהלת יב) כי זה כל האדם רמ"ח איברים ושס"ה גידין ונתתי גשמיכם על נשמת האדם קאמר בעתם שישלימו גופם (איוב ה) כעלות גדיש בעתו במדרש חזית ע"פ (שיר ו) דודי ירד לגנו מביא ג' משלים מה בין מיתת נערים לזקנים ר' יהודה אמר משל לנר בזמן שהוא כבה מאיליו יפה לנר יפה לפתילה עז"א ונתתי גשמיכם בעתם שימותו בזמנם ר"א אמר משל לתאנה בזמן שהיא נלקטת בעונתה יפה לה יפה לבעלה עז"א ונתנה הארץ יבולה שלא ירקב רק בזמנו יביא הכל רשב"נ א' משל לפרדס וכו' בזמן שבנו של מלך עושה רצונו בזמן שהוא רואה נטיעה יפה עוקרה ונטעה בפרדס זה ז"ש ועץ השדה יתן פריו ר"ל אף על אילן סרק שאינו עושה פירות נוטעה בגנו ועושה פירות ועץ השדה יתן פריו. אבל בהיפך בקללה ושברתי גאו"ן עזכם על מיתת הגאונים וימותו בלא זמנם רע לנר רע לפתילה ז"ש ותם לריק כחכם כנגד התאנה בלא זמנה ירקב א' וארציכם לא תתן יבולה וכנגד משל ג' אמר ועץ הארץ לא יתן פריו ר"ל אף עץ עושה פירות לא יתן פריו דהיינו שאף נטיעה טובה שהיה בפרדס עצמו עוקר הקב"ה מן ישראל כמו שבברכה א' עץ השדה שהקב"ה מביא ניצץ טהור מן שדה של אחרים ונוטעה בתוך ישראל ועתה להיפך שאף אותו ניצוץ טהור שהיה בין ישראל נוטלה ועוקרה. ג' עמודים קחשיב תורה אם בחקותי תלכו עבודה זו תפלה מצותי תשמרו (ישעיה מח) לוא הקשבת למצותי