עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מגלה עמוקות חלק ב

מגלה עמוקות חלק ב נג

Megaleh Amukot Part 2 53 · מגלה עמוקות חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

ז' הקרובה לי' הרי ס' וכשהיא רביעא על בנין היא בסוד מ' ז"ש מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדין עיין בכנפי יונה חלק ג' סי' ה' וזה סוד כל המצות שאנו עושין הכל הוא לעבור השכינה מנקודה לעשות פרצוף ז"ס (בראשית ב) לעבדה ולשמרה במ"ע ולשמור כל מ"ע ול"ת התלוין בארץ כי היא אז למעלה מן תרין כרובים דאינון שד"ך בגימטריא מיטטרו"ן כרמ"ך בגי' סנדלפו"ן וגם אינון מ' וס' שבלוחות. ע"ד הקבלה סוד שמיטה עמוק הוא למן היום שברא אלקים האדם על הארץ הוה קאים ומסתכל בזיהרא דחכמתא עילאה והוה ידע שמא מפרש גליפא דאית לי' י"ב צירופים דבהון י"ב שעות ביום ובכל שעה מ"ה אלקים הוא שם של מ"ה וזה סוד ת"תרף י"ב פעמי' מ"ה ביום וכן בלילה הרי ת"תרף ובכל שעה צירוף אחד וכן ככל י"ב חדשים צירוף א' לחודש ז"ס (תהלים מט) אדם ביק"ר בל ילין שלא לן כבודו עמו שהיה מבין ומבחין בצירופי י"ב הויות בגי' ביק"ר והיה העולם הולך ומתמוטט עד שבדור המבול חזרו י"ב הויות אורות שלהם לנרתיקן ז"ס (תהלים כט) י"י למבול יש"ב חשבון י"ב צירופים הוא שי"ב ולא ירדו למטה עד מתן תורה ז"ש (שם) י"י עוז לעמו יתן אז משה עלה (שם סח) עלית למרום שבית שב"י לקחת מתנות באדם של אד"הר וקבל לח"ת בגימטריא י"ב צירופי"ם (שמות לב) מז"ה ומז"ה הם כתובים על י"ב צירופי הוי"ה וי"ב צירופי אהיה (שם ג) ז"ה שמי וז"ה זכרי גם את ז"ה לעומת ז"ה ותקן (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם שנברא בי"ג גבולי אלכסון יעקב במראה הסולם אמר (שם כח) אין ז"ה כי אם בית אלקים על י"ב צירופי אהי"ה וז"ה שער השמים על י"ב צירופי ההוי"ה אכן יש י"י במקום הזה ויקח מאבני המקום י"ב וישם מראשותיו ונעשו כל י"ב אבנים אבן א' (שם מט) משם רועה אבן ישראל ש"ם בגי' כ"ח שי"ב וכה"א וילן ש"ם והנה כמו שבשעת מעמד הר סיני זכו ישראל לי"ב צירופים כן בענין שמיטה זכו להשגת עיונות שהוא סוד שם של י"י והנה בשש שנים יש בכל שנה נ"ב שבתות שבהן אינו שובת השדה והכרם במלאכה כי יש בכל שנה ב' סיטרין קיץ וחורף בכל א' יש כ"ו שבתות (במדבר ט) על פי י"י יחנו ועל פי י"י יסעו דהיינו מנין שם י"י שעל פיו יצאו גם בחורף מנין שם י"י שעל פיו יבואו כמו שיש ב' זמנים אלו ימים בכל אחד מנין יעק"ב קפ"ב ימים בקיץ קפ"ב ימים בחורף וזה סוד גדול ימים כענין יעק"ב ושבתות כמנין י"י ויעקב הלך לדרכו ויפגעו ב"ו ממש ב' מלאכים כי ב"פ מלא"ך בכל רבע שנה כי בכל תקופה ממונה מלאך א' ונקרא מלא"ך על שהוא כלול מתרין שמהן אדנ"י הוי"ה שבכל תקופה מושל מלאך א' בשמו ית' שהוא כלול מתרין שמהן אלו והנה יש בשנה ד' תקופות ד' מלאכים הממונה על השנה וכן השט"ן עולה ד"פ מלא"ך כי גם הוא כלול מרתיכא דילי' ז"ש עשו (בראשית לז) הכי קרא שמו יעק"ב ויעקבני זה פעמי"ם ר"ל כל ב"פ יעק"ב הוא עומד לקבל השט"ן שהוא ב"פ יעקב בגימטריא וכן יעק"ב עומד לקבל סמא"ל אדו"ם ז"ש ויעקבני ז"ה ר"ל שם של יעקב פעמיים דהיינו למעלה ולמטה הוא עומד לקבליה. והנה שמיט"ה בגי' ד"פ מלא"ך ד"פ אדנ"י הוי"ה ז"ש ושבתה הארץ שבת לי"י לשם י"י כי יש בהן ימים מנין שם י"י הויה ואדני כלול מרתיכא שלימתא ד"פ ז"ש (שם כח) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע סוד שמיט"ה שנת שבע ס"ת ארב"ע שראה ארבע מלאכי' הממונים על אותו השנה והנה מלאכי אלקים עולים תרין יורדים תרין הרי ארבע בו על שמא דיעקב שגם שמו של יעקב עומד ע"ז ז"ש (שם) והנה י"י נצב עליו אכן י"ש י"י במקום י"ובל ש"מיטה והוא שם של י"י ואנכי לא ידעתי על עצמו קאמר שהוא יכלול גם כן מרכבה זו והנה ו' שנים כל שנה נ"ב שבתות הרי בו' שנים מנין שי"ב ימים ורזא ה"חדש הזה לכם שי"ב הוא סוד י"ב הויות מנין ז"ה והנה יעקב כלל ז' הויות בסוד ויצא יעקב מבאר שב"ע ז"פ הוי"ה בגי' יעק"ב ויחלום והנה ס"לם כלול ה' הויות מנין ק"ל הרי ק"ל קפ"ב הרי שי"ב ז"ש (שם) אין ז"ה כי אם בית אלקים שמיט"ה יוב"ל בגי' בי"ת כמ"ש לפניו (שם) אכן י"ש י"י במקום הזה י"ובל ש"מיטה ז' הויות ה' הויות שניהם יחד שי"ב לכן צוה הקב"ה שבשנה השביעית ושבתה הארץ שבת לשם י"י שיהיה השדה שובת אלו שי"ב ימים שהם לשם י"י י"ב הויות שגדלה וצמחה כל ו' שנים תזרע כרמך ותבצור כרמך ותעשה מלאכה ובשנה השביעית שבת שבתון לשם י"י בשביל אלו שבי' ימים חושבן שם י' ואחר כך בז' שמיטות גובלין ספיחין הרי ז"פ נ"ב שי"ב ימים של חול נ"ב שבתות בהם שנה שלימה עושים וכל הגדול שביתות הארץ גם מן הספיחין שהיו גדילים באלו הז' שנים ז"ש את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור וספרת לך שבע שבתות שנים ר"ל אחר שעשית שמיטה עבור ז' שבתות שנים דהיינו השבתות שהם בתוך ז' שנים אלו שהם ז' שנים וצריך אתה להשיב ז' פעמים השבתות שהיו בתוך אותן ז' שנים והיו לך ימי ר"ל שצריך אתה לעשות שמיטה בכל ז' שנים לחשוב הימים של שבתות השנים שהיו בתוך תשע וארבעים שנה שהוא ז' השמטות שבתוך היובל לכן והעברתם שופר תרועה וקדשתם את שנת החמשים כל זה עבור ימים של השבתות שהיו בתוך מ"ט שנה כי שנת היובל לא צריך לתשלומין כלל נ"ב ימים כי אין גדילין בי רק ספיחי ספיחין אבל בשמיטה גדילין ספיחין לכן הוצרך אח"כ לברר וללבן אותן ניצוצות שהם גדילין בתוך שני השמיטה אבל כל ז' שנים היו צריכין שנה שלימה כי דיו לשבת להפקיע את עצמן שהרי הוכרחו אח"כ לתשלומין

לכן פתח פרשה זו בהר סיני כמו שבהר סיני עלה משה וקבל ושבה שב"י שהם סוד י"ב צירופי הויה כן בכאן ציוה הקב"ה לעשות שבת לשם י"י וללמוד סוד שי"ב אורות ז"ש שכינה במער"ב חשבון י"ב הויות וכשחטאו ישראל אתמר בהו וישב ממנו שב"י שבי כולהו איתניהו בי' וכן פי' בכנפי