מגלה עמוקות חלק ב קנט

שליחותו לא היה רק כשאמר (שמות ה) אדני למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני דבר גדול דיבר באותו שעה שהתרעם על ביאתו לזה הסיבוב בגלגול למה זה ר"ל בפעם זה שלחתני כמ"ש רבקה (בראשית כה) א"כ למה זה אנכי וכן ירמיה (ירמי' כ) למה ז"ה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ז"ש חטא של שלח נא כבר נמחל כי רב לך שדברת כנגד זה אבל רמז לו שחטא שלו היה בזה במה שאמר למה זה שלחתני אז השיב לו הקב"ה (שמות ו) עתה תראה ולא מלחמת ל"א מלכים כי בהדי כבשי דרחמנא למה להתרעם על הבריאה ז"ש כאן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה במלת הז"ה רמז לו חטא שלו הי' למה זה שלחתני גם כאן רמז על חטא ראשון בימי הב"ל שהציץ ונפגע ז"ש ב"עת ה"היא ל"אמר ר"ת הב"ל י"י אלקים אתה החילות להראות אז ובזה חטא (שם ג) כי ירא מהביט אל האלקים ר"ל שהיה מתיירא לגשת מאותה הבטה שהביט כבר בימי הבל (לכן אמר עתה רב"ע וכי בשביל סירוב שלא רציתי לילך אתה דן אותי ז' ימים אלו לקבל ז' ימים הראשונים הלא לשם שמי' נתכוונתי שלא רציתי לילך)

א"תה ה"חילות ל"הראות א"ת. ר"ת בגימטריא הב"ל ואז נכוה בלה"ב הל"ב יודע אם לעקל ומאחר שנענש אז בהבטה ירא עתה לגשת השיב לו הקב"ה. אדרבה על אותה ההסתר בזכות כי ירא זכה ויראו מגשת אליו לכן בזה שחשב שזה הוא חטא שלך ואדרבא השכר שלך עתה לאין ערך עלה ראש הפסגה וכל השערים לא ננעלו מפניך כי לא חטאת בזה וראה בכל ד' רוחות וכדברי (ברכות ז) שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן בשכר שלש זכה לשלש לכן חלק התפלה לג' חלקים הארץ הטובה ה' אחרונה ההר הטוב ו' של שם לבנו"ן ל"ב נתיבות חכמה ן' שערי בינה י"ה מן שם בן ד' וכלל תרווייהו כחד' שאמר משה אם חטאתי במה שאמרתי (במדב' כ) שמעו נא המורים הלא אתה החילות ואמרת לאות לבני מרי ואם שחטאתי שמעו נ"א הרי ב' פעמים חטא באות נא שלח נא ביד תשלח גם שמעו נא המורים לקבל זה ב' פעמים נא לטובה אעברה נ' שיעבור נ"א כנגד נ"א והשיב הקב"ה חטא של שמעו נא המורים שקרא אותם מורים עיין ברמב"ן ע"פ המן הסלע הזה נוציא לכם מים. במדרש פ' צו שאותן ז' ימים שבקש הקב"ה שילך משה בשליחותו כמ"ש (שמות ד) גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך וגו' פרע הקב"ה למשה בשעת מותו אותן ז' ימים באדר וחד אמר שפרע לו בז' ימי מילואים שחשב משה שיהיה כהן ויהי ביום השמיני שקרא משה לאהרן שאהרן יהיה כהן ולא הוא נרמז בכאן שמשה כשראה כל ז' ימים של אדר שהגיעה מיתתו אזי פשפש במעשיו על מה חרה אף י"י ז' ימים אלו ז"ש ואתחנן אלי"י בעת ההיא (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו מיתה שפשפש על ז' ימים אלו וחשב שהחטא הוא על שסירב לילך כשליחותו של מקום ז"ש אדני אלקים שהקב"ה רחום בדין והנה זה חטא שסירב על שאתה החילות להראות בהתחלת שליחות שלא רציתי לילך בשליחות ובקש אותה על מה שאמר שלח נ"א ביד תשלח ועתה בקש העבר נא את חטאתי אשר אמרתי נ"א שלח נ"א אעברה נ"א שיעבור אותו העון ומתחלה לא רצה לילך בשליחות ועתה רצה לתקן אותו העוות ואראה את הארץ הטובה שרצוני לילך ולעשות שליחותך והשיב לו הקב"ה אותו חטא שסירב ז' ימים בשליחותו כבר נפרע במה שהיה מוכן להיות כהן ופירש רש"י על פסוק (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי ראוי היה להיות לוי רק שעתה על ידך זכה לחשן משפט ושמח לבו הואיל וראך ושמח בלבו ז"ש רב לך ר"ל ע"פ הדין ראוי היה שאתה תהיה רב של כל ישראל והשררה והרבנות והכהונה והבכורה והעבודה ראויה להיות שלך (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וכבר נפרע זה הענין

אמר משה אעברה נ"א. לפי שבקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר ויש בשבוע א' נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה את גדלך זה שחרית אברהם ואת ידך החזקה זה מנחה יצחק אשר מי אל זה ערבית יעקב הן הן שלש ראשונות תקנו נגד ג' אבות כל תפלה יש מנוחה שעתא ופלגא כמבואר הן הן תלת שרביטין בסוד (אסתר ה) ויושט המלך את שרבי"ט הזהב לאסתר המלכה היא השכינ' ש"רביט ה"זהב בגימט' תק"מ דהיינו חצי שעה ג"פ שרבי"ט הזה"ב הרי שעתא ופלגא מנין י"ה יד"וד צבאות הנה ו' ימים בכל יום ד' שעות וחצי הרי בו' ימים כ"ז שעות אח"כ כל יום שבת כ"ד שעות הרי נ"א ועז"א (בראשית יט) אמלטה נ"א שמה דאי' גבי שר של גיהנם ז"ש משה אעברא נ"א לדעתי נרמז בפסוק (תהלים קיט) שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגי' תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל בגי' תקל"ט הרי רגע א' כשנשלם שעתא ופלגא יש להם מנוחה ועז"א בזוהר שדנו להאי גברא בההוא עלמא שבייש את חבירו ושמח על שרא' שלא ידע ההוא תלמוד כלום ודנין אותו מ' יום בגיהנם בכל יום ויום שעתא ופלגא וק' הלא מ' יום ניחא על בזיון התורה הניתנה במ' יום אבל שעתא ופלגא אמאי ולדידי ניחא לפי שעבר על פסוק זה שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגימטריא תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל תקל"ט לכן אותם (איוב ז) רגעים תבחננו בההוא עלמא לאשלמא דינא ז"ש משה אעברה נ"א מאחר שכבר שלמו כל ז' ימים שלא היה אופן ברקיע שלא הניח משה עליו ראשו כל ז' ימים אלו וחשב (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם שיש בשבע ימים נ"א שעות של עת רצון ואתחנן אל י"י בע"ת ההיא היא עת רצון מן ו' עתים בעת תפלת צבור בעת רצון ענותיך והשיב רב לך שלום רב (תהלים קיט) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב (ישעיה נג) ואת עצומים יחלק שלל כנ"ל שלשה מלאכים נזדווגו למשה כמבואר ברבה פ' וזאת הברכה סי' (שיר ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג