מגלה עמוקות חלק א יז
Megaleh Amukot Part 1 17 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →נוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים
(בראשית טו) ויקח לו את כל אלה תורה הראה לו וקרבנות של מנחת עני הראה לו לקבל זה הראה לו גיהנם שהוא נחלק ג"כ לג' פתחים ג"פ אלה בגי' גיהנם ז"ש ויקח לו את כל אלה ר"ל ק"ח הוא חשבון גיהנם שערה פיה לבלי ח"ק וי' הוא חרבו של מלאך המות פיות, את כל אלה ג"פ של תורה שהיו הלוחות ג"כ נחלקין ג"פ אלה כי ג"פ אלה היו טפחים בלוח אחד ובשתי לוחות ב"פ ח"ק אלה העדות לוחות העדות החוקים
(שם) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך בכאן הראה הקב"ה לאברהם קח דרין דרין הן הן ע"ב צדיקים שצריכין להיות בכל דור אלה מול אלה אלה בא"י ל"ו ואלה בח"ל ג"כ ל"ו ז"ש ויקח לו את כל אלה לו דייקא כי היא עבור מידתו של אברהם שהוא חסד לכן ויבתר אותם בתוך חצי המרכבה בא"י שהוא מצד ימין וחצי מרכבה בח"ל שהוא מצד שמאל ז"ש (שם) ויוצא אותו החוצה ויאמר לו כה והיה זרעך מנין צ"ו כה יהיה זרעך שיהיה כאברהם המה יהיו בכל דור ודור מנין שלו שהוא חסד לאברהם ז"ש (שם) הבט נא השמימה (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מול אלה וכן התורה הנתנה בלוחות ג"כ ו' טפחים על ו' טפחים מנין אלה וכאן הראה לו שבירת הלוחות ז"ש ויבתר אותם בתוך והוא עבר בין הגזרים ר"ל מדת אברהם שהוא חסד עבר בין הגזרים כי אלו לא נשתברו הלוחות לא היה ח"ו תקומה לישראל. גם בכאן הראה לו שגם שברי לוחות מונחים בארון והיה יוצא עמהם למלחמה ז"ש והוא עבר בין המרים גם קריעת ים סוף הראה לו (תהלים קלו) לגוזר ים סוף לגזרים על י"ב גזרים מנין הו"א ובשם של ע"ב קרע, הים שהוא שם של חס"ד והתחלתו וה"וא ז"ש והוא עבר בין הגזרים. וד' אמר המכסה אני מאברהם ס"ת הים שהראה לו הקב"ה קריעת ים סוף אשר אני עושה שהוא סוד ירה בים שגם לסיטרא אחרא יש שם של יר"ה 'כי 'גר יהי"ה את זרעך תחת קליפות מצרים שהוא חסירה א' מן רי"ו ז"ש כפל לשון המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כפל אני אני כי שם של אני הוא אמצע השם וה"ו התחלה ובתיקונים איתא עיקר וכלל שם של ע"ב הוא אני והו"א ז"ש אם אני כאן הכל כאן ר"ל כשזה השם הוא כאן הכל כאן כי הוא כלל כל השם (דברים לב) כי אני אני הוא ז"ש במדרש מן אני של בו"ד אתה יודע אני של הקב"ה אני פרעה ונעשה יוסף שלטון ז"ש עשו (בראשית כז) ברכני גם אני כי לי יש אני כמו בקדושה
לך לך מארצך בז"ח מפרש על ענין הנשמה כשהיא יורדת לגוף. והנה לפי זה נרמז כאן בפ' ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם על ענין הנפש היורדת לזה העולם כי אברהם היה שורש לכל הנפשות ואברכך על יצחק שהוא שורש כל הרוחות ואגדלה שמך על יעקב שהוא שורש לכל הנשמות כי כל אחד מישראל כלול מג' אבות ומזה הטעם נקרא (יחזקאל כא) חלל רשע ר"ל רשע עושה חלל בקרבו שמסתלקין ממנו תלת קיטרין דיליה שהם נפש רוח ונשמה וכן תעיין במלת חלל רשע ותמצא מה הוא החלל שעושה הרשע דהיינו שמסתלקין ממנו ג' שרשין העליונים שהם אברהם יצחק ויעקב שכן חלל רשע בגי' ת"ר ל"ח כמנין אברהם יצחק יעקב וכן ג' תפלות שתקנו בכל יום אבות העולם לקבל ג' קטרין שאין תפלה שלנו נשמעת אלא אלא דרך מערת המכפלה ששם ג' אבות לזה אמר לנשמה לך לך מארצך ג' לשונות כנגד ג' תפלות וחוזר ומפרש שג' תפלות הם באים מג' אבות ואעשך לגוי גדול תפלת שחרית של אברהם ואברכך מנחה ואגדלה שמך זה ערבית ועז"א והיה ברכה ר"ל שרמז על סוד הברכות שהברכות על ראש צדיק באים בהשתלשלות ג' אבות ומזה הטעם איתמר בשבת (שמות לא) מחלליה מות יומת לשון חלל בסוד חלל רשע כי בשבת עולין התפלות ג' עליות מג' קיטרין נר"ן כמ"ש (ישעיה נח) וקראת לשבת ענג ר"ת "עדן "נהר "גן שהם ס"ת נפש רוח נשמה והם סוד ג' סעודות נמצא איש המחלל שבת מסתלקין ממנו קטרין נר"ן נמצא חלל רשע נקרא לשון מחלליה מות יומת. ולפי הזוהר לך לך דמסר קב"ה לנשמה מאה מפתחין כחושבן לך לך לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן ואעשך לגוי גדול זה אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שהוא אדם גדול שתיקן קומה של א"ה שהיה ק' אמה וכשהיה אברהם בן מאה עשה משתה גדול ונתקיים אז ואעשך לגוי גדול. אח"כ אומר ואברככה זה יצחק דאיתא גביה (בראשית כו) ויזרע יצחק בשנה ההוא מאה שערים וטעם שזרע מאה שערים ויברכהו ד' שאותן מאה שערים לקבל מאה ברכות. ואגדלה שמך זה יעקב שתיקן תהלים בביתו של לבן ויש בספר תהלים ק' פעמים שם וכן בתורה שהוא חתמו של יעקב כמ"ש בתקונים (שיר ח)