מגלה עמוקות חלק א קיט
Megaleh Amukot Part 1 119 · מגלה עמוקות חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →י"י הגדול והנורא ורזא דא אליהו בארבע ר"ל שנתגלגלה נשמתו ה"פ דהיינו מתחלה נשמת נדב אביהוא אחר כך פנחס ואח"כ בני עלי ואחר כך בני שמואל ואחר כך באליהו נמצא שאליהו הוא החמישי לכן נתן לו חמש חליפות שמלות שנתחלף ה"פ והעורבים של אליהו מוכיחין שהיו שני אנשים ולתקן על בשר קודש שקלקלו ואח"כ ניתקנו
רד"ה אלי אל תעמוד. ר"איתי (קהלת ד) ד"מעת ה"עשוקים ואין להם מנחם בכאן רמז לו יוסף ליעקב שעיקר ירידתו של יעקב למצרים ללקט ניצוצות טהורות אשר באו לטיקלא ונשבו בתוכה ז"ס (ישעיה מט) לאמר לאסורים צאו (שמות יא) מבכור השבי עד בכור השפחה שהם דחלא דמצרים ודחלא דכנען כדברי ר' יצחק בזוהר פ' אחרי מות מצרים דחלא דלהון שבי וכנען דחלא דלהון שפחה. אמר ומושל בכל ארץ מצרים ולא אמר ולמושל בל' כמ"ש לאב לפרעה ולאדון כן הל"ל ולמושל אבל הענין ע"ד (תהלים כב, כי לי"י המלוכה ומושל בגוים הל"ל וממשלה בגוים אבל שגם מושל שהוא שר של גוים יהיה נכנע לע"ל וכאן אמר שיוסף נעשה אדון גם מושל על כל ארץ מצרים ואמר ג' לשונות לקבל ג' עולמים נגד עונם עשיה לאב לפרעה ומן סטרא דדינא קשי' ואדון לכל ביתו לקבל רוח יצירה מושל בכל ארץ מצרים עליונה ז"ש ויישם בארון במצרים היא מצרים העליונה בינה (איוב מא) אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם זה יהודה ויוסף כי יוסף הוא משך הוא"ו כנודע ויהודה סוד ה"י דגל רביעי במרכבה מלכות בית דוד אחד בגי' וא"ו באח"ד גי' ה"י לפי שהם סמוכים בא"ב ורוח לא בא ביניהם וזהו הסוד ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני שבי שם של אד שהיא ה' אחרונה
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו ש"מני א"לקים ל"אדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמוד. ר"ת (בראשית כא) אש"ל שבזכות אשל של אברהם עלה לגדולה זו כמ"ש מזוהר וינס החוצה בזכות אברהם (שם טו) ויוצא אותו החוצה ידוע מ"ש המקובלים שמצרים הוא מצר לקדושה ז"ס וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו מאי אשר לו ר"ל שבאמת מרכבה שניה לקדושה מצרים ומאחר ששר שלה הוא ראש על כל הקליפות כן פרעה שלמטה היה ראש על כל ע' שרים שלמטה וזה היה טעם שעבד לא היה יכול לברוח מן מצרים לפי כשהם תחת ממשלה שפילה אזי אותו השר שיותר גבוה ממנו לוחם עם מי שהוא תתתיו ובזה יש תקוה לעבד לצאת ממנו אבל מאחר ששר א מצרים הי' הכפתור כמ"ש בזוהר ע"פ (שמות יד) ויסר את אופן מרכבותיו שבזה האופן תלוים כל המרכבות ומאחר שהיו באים ישראל תחתיו והוא הראש אין רשות לשום שר בעולם שיצא משם רק על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא (קהלת ה) גבוה מעל גבוהים ולכן עשה הקב"ה שפרעה בעצמו שהוא למטה במדריגת העורף למעלה נתן הטבעת ליוסף ואותה הגדולה שהיתה ראויה להיות לפרעה נתן הוא בעצמו ליוסף כמ"ש על פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ונמצא כשעשה פרעה ליוסף משנה למטה באותה שעה ניתנה גם כן הממשלה והשררה מן פרעה למעלה שהוא שר שלו שהיה באותו שעה דומה שר של מצרים אחר כך כשאמר (שמות יב) בכל אלקי מצרים אעשה שפטים נעשה שר של גיהנם ע"כ ניתנה גם כן ליוסף הרי פי' וירכב אותו במרכבת המשנה אשר ראוי היה להיות לו לפרעה שיהי' הוא משנה למטה כדרך שר שלו למעלה כדי שיהיה הגדולה ליוסף זה שאמר במדרש מאני פרעה. יודע אדם אני של הקב"ה כשאמר אני אשא וגו' ז"ש יוסף שמני לאדון לכל מצרים ומאחר שאני מושל עליהם לכן רדה אלי רמז לו שלא יהיה במצרים רק רד"ה שנה כי עבר שנה שאמר יעקב רד"ו ומורא עלתה על ראשו שלא יטמאו ביניהם ז"ש ונחיה משם ויוסף אמר אל תעמוד שם וכן אמרו האחים לגור בארץ באנו שלא יהיה רק מנין גו"ר ולא כמו שתשב פרעה שיהיה עוד ק"ל שנה במצרים כמ"ש והק"ל נשמע בית פרעה כל שנותיו של יעקב לכן שאל פרעה ליעקב כמה ימי שני חייד שחשב שלא הועילה זכותו של יעקב שנחשבין לגירות וצריך כל ק"ל שנים להשלים במצרים ז"ש ונחי' משם וכשתוסיף ק"ל על ר"דו הרי ש"ם. ז"ש יוסף והאדמה לא תש"ם ר"ל לא הי' ה' שנה גם לא ש"ם שנה ז"ש תש"ם
אל תירא מרדה מצרימה אנכי אעלך גם עלה. בדרך הפשט משל הדיוט לטובה נשברה רגל פרתי אל תחשוב שיהיה לך ירידה במצרים כי אדרבה לגוי גדול אתה שם ויהיה לך עלי' אחר עלי' ז"ש גם עלה בתכלית הגובה שהם עולים עולים עד לרקיע יי"ן יש"ן בגי' ת"ל תיקנו במצרים אותן ת"ל היין ישן מן (דברים לב) אשכלות מרורות למו וז"ס כוס של ברכה על כוס יין מל"א נוטריקן א"שכלות מ"רורות ל"מו לתקן זה. תכלית ירידה למצרים כתכלית ירידת הצדיק לגיהנם להעלות משם ניצוצות הנידחות כד"א (שמואל א ב) מוריד שאול ויעל ומעלה עמו נשמות רשעים הנידחים וז"ס לקיטת הכסף שליקט יוסף במצרים ע"ס ניצוצית נשמות טהורות שהיה במצרים מן המאנין תבירין וז"ס וירא יעקב כי יש שבר במצרים על שברי כלים ס' רבוא שברים יש בכלי והוצרכו לצאת ס' רבוא להשלים הנפשות והניצוצות לכן הי' בני יעקב ע' נפש ללקט מן ע' של כתנות עור שהי' בא' אור נשמות שכל שבעים נפש ז"ש (בראשית כד) וכל טו"ב אדוניו בידו דאי' גבי ע"בד אברהם שהוא מטט"רון ממונה על נפש שכן ב"את ב"ש נפש ט"וב וז"ש וכל טו"ב מצרים לכם הוא וכדרז"ל יי"ן יש"ן בגי' נפ"ש בדרך רמז על אינון ניצוצות המשומרת בענ"בים מששת ימי בראשית שקודם חטא של אד"הר היו הנשמות תלוין בענבי' כאשכול ומשבאה חוה