מפרש על תמיד כט:

פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושתים נימין - לייצ"ש נארגת:

ועל כל נימא ונימא עשרים וארבע חוטין - שזורין מחוברין יחד וביומא (דף עא:) נפקא לן מקרא דכל חוט כפול ששה כל מקום שנאמר שש ללמדך שיהא החוט כפול ששה: