מבוא שערים צז

מיתה הנמשכים מאלו המלכים שמתו אח"כ בשאר חדשי העיבור נגמרים שארי' רפ"ח ניצוצין כנודע כי ימי הריון של ט' חדשים הם גי' הריו"ן שהם רע"א ימים והולד נולד ביום רע"א ונמצא כי י"ח ניצוצין מהרפ"ח נכנסו בג' ימי הקליטה ור"ע ניצוצין בר"ע ימים אחרים ולפי שיש מי שקולטות ביום א' ואינם אלא רע"א ימים ויש מי שקולטות לב' ימים ואינם אלא רע"ב ויש שקולטות לג' ימים שהם רע"ג ימי ההריון ונמצא כי ימי הריון אינו אלא ר"ע יום כנגד ר"ע ניצוצין שנכנסים בהם. אמנם הספ' הוא בבחי' הניצוצין אם נקלטין ביום א' או בב' או בג' ואלו הג' ימים מלבד ימי ההריון שהם ר"ע כנ"ל והנה נשלמו בחי' הניצוצות בט' חדשי העיבור ולקמן נבאר מציאת ניצוצין שבמוחין אנ"ך איך נתקנים בט' חדשים אלו. ונבאר בחי' אורות שאמרנו לעיל שימי עיבורם הם ז' חדשים לבד והענין כי ז"ח הם מחסד עד המל' וכ"א נתקן בחודש א' והנה בחודש א' נגמר אור החסד להתברר כי הוא העליון שבכולם וגם שהוא קו ימיני ואחריו הת"ת והיסוד נתקנו בב' חדשים האחרים להיותם מקו האמצעי שהוא רחמים ואח"כ נתבררו ד' אחרים בד' חדשים אחרים האחרונים והטעם כי הגבורה היא קו שמאל והוא דין גם ההוד מלבד היותו קו שמאל גם הוא ירך שהוא לבר מגופא כמבואר אצלינו ושם אחיזת בסוד ירך יעקב לכן לא נתברר ההוד לגמרי עד זמן היניקה גם הנצח להיות נגד ההוד ותמיד קשור עמו אשר שניהם לבר מגופא ותרווייהו הם פלגי דגופא קשורים יחד ועליו נאמר בהדי הוצא לקי כרבא לכן גם הוא לא נשלם להתברר לגמרי עד זמן היניקה לכן כל אלו לא נתבררו עד החדשים האחרונים כי הקליפה היה אחיזתם בהם יותר מיוחדים מאחרים ולקמן ית' ענין הנו"ה שלא נתבררו לגמרי מה ענינם ועוד ית' ענין האורות דבחי' מוחין איך נתקנו בז' חדשים הללו. והנה בזה תבין משארז"ל כי הולד דר ג' חדשים הראשונים במדור התחתון כו' והענין כי ג' מדורות אלו הם ג' מקומות ויסודות שיש באימא כנ"ל שהם יסוד הבינה ויסוד התבונה ומקום החתך והנה בג' חדשים הראשונים הוא בזה המדור העליון האורות והניצוצים באמצעי והכלים בתחתון והזיווג של ג' חדשים הראשונים הוא בזה מדור התחתון כדי להתחיל בו תיקון הכלים בתחלה שצריכים יותר זמן ולכן אז הזיווג קשה לאשה ולולד כי כבר בג' ימי הקליטה יהיה שם הזיווג ה"ח והספיק זיווג ההוא לצורך הכלים והאשה ובג' חדשים עולים הכלים במדור האמצעי עם הניצוצים עצמם ואז הזווג בג' חדשים אמצעים הוא במדור אמצעי שהוא מקום החתך שאינו מקום יסוד וזיווג לכן הוא קשה לאשה אמנם לולד הוא יפה לפי שזהו זיווג הא' שלהם שהם הניצוצות ובג' חדשים אחרונים עולים הכלים והניצוצים עד מקום האורות במדור העליון ושם הוא הזיווג באותם ג' חדשים לכן יפים לאשה ולולד כי זה הזיווג הראשון שלהם וגם הוא מקום זיווג שהוא יסוד דבינה ואח"כ מתגלים כולם בעת הלידה. ונבאר עתה הטעם למה היה הכלים בסוד עיבור י"ב חודש והענין כי הנה א"א בעת העיבור הזה נכלל גם הוא ג' גו ג' כי נה"י שלו נכלל בחג"ת שלו ואז קיבלו נה"י שלו הארת מחג"ת יען נכללו בהם והרי הם ו' הארת בנה"י ג' מפאת עצמן וג' מפאת כללות חג"ת שהאירו בהם גם החג"ת נכללו מנה"י כי כמו שנה"י נכללו מחג"ת גם חג"ת נכללו מנה"י ונשארו כללות' בהם הרי הם ו' בחי' אחרות וכולם הם י"ב בחי' לכן נמשך העיבור כל זמן זה. גם טעם א' מפני או"א כי הנה גם הם נזדווגו יחד לצורך עיבור זה דזו"נ כנ"ל והנה אבא יונק שפעו והוא נמשך מהמזל הח' דדיקנא דא"א ושם נת' כי יש בו ג' הויו"ת דיודין שיש בהם י"ב אותיות דיודין וכדי לקבל זו"נ הארה מאותם י"ב יודין נתעכבו בעיבור י"ב חודש. גם טעם א' מפני הז"א עצמו והוא ע"ד הנז' כי גם הוא הנה"י שלו נכללו בחג"ת שלו וחג"ת שלו מנה"י שלו והרי י"ב בחי'. גם טעם מפני הז"א עצמו כי יש בו בחי' חג"ת ועלו הד' תחתונים שבו שהם נהי"ם וכללו כ"א מהם בכל הג' דחג"ת שהם ד"פ ג' הם י"ב. גם טעם אי כולל לזו"נ כי הנה המלכות נכללה בג' שהם נה"י דז"א כי שם מקומה תדיר בסו' וירא והנה באר בשדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה הרי ג' כלולים במל' גם הנה"י עצמם נכללים כ"א מהג' עליונים שעליהם שהם חג"ת הרי ו' כוללים אחרים בנה"י ועם הג' שבמל' הרי י"ב. ודע כי בעיבור די"ב חודש הוא העיבור שרמזו אליו בזוהר הנק' קו המדה ונמצא בכ"י וז"ל נטיעות אשתהו תמן תריסר ירחי שתא וכו' ונטיעות אלו הם זו"נ דאתנטעו במעי דאימא ואיתרביאו תמן יע"ש איך העיבור בסוד העשיה ונגדם ימי הקליטה והיניקה בסוד היצירה וכנגדם מ' יום דיצירת הולד כי אז נק' אלם והגדלות בסוד בריאה ונגדם שאר חדשי העיבור אמנם נחלקת לב' כי יש גדלות דצ' ויש גדלות דל' וכן יש גדלות אבא וגדלות אימא ואימא נגד בריאה והם ג' החדשים הראשונים שהוכר העבור ואבא אצילות נגד שאר החדשים וכל הנז' בסוד נ"ר נ"ח והבן זה מאוד. סליק פרק יו"ד:

פרח יא הנה בפרק שקדם נת' איך נוצר העובר בהמשך חדשי העיבור בבטן אימא וכבר נת' כי בחי' זו נק' משורה ואז היה הז"א בבחי' מים והענין כי להיות שעתה הז"א נעשה בחי' מים אין כאן צורך אל המשקל כי המים. נמדדין במשורה שהוא כלי הלח ולא נשקל במשקל אמנם צריך בחי' אחרת למדתם והוא בחי' הה' של הוי"ה כי עד עתה כשהית' הטפה בסוד אויר היתה נמדדת ע"י המשקל ע"י ההוא אבנא דאיהו י' כנ"ל אך עתה שנותן ז"א תוך אימא היא ה' עילאה נעשית הה' בחי' המשורה למדוד בו אלו המים לעשות בה בחי' ציור מקום מקובץ