מבוא שערים סא

מקום הגולגולת בסוד שערות היוצאים ממנה ולחוץ בתיקוני דיקנא כמו שית' בפי"א ועיין סוף פ"ד ובפ' י"ב היטב ושם נת' כי כל א' מאלו הב' נחלקת לי"ס פנימיות וי"ס מקיפות ועיש מציאותן אלא שג"כ נחלקת בבחי' י"ג תיקונים כי י"ס הן עצמן נחלקות לי"ג לסיבה הנ"ל וא"כ נמצא כי צריך שיהיו י"ג תיקוני גולגלתא ואלו הם גולגלתא כתר. תרין אודנין חו"ב. תרין עיינין חו"ג. חוטמא ת"ת. כי היא דמות ארוכה תרין שפוון נו"ה. וכמ"ש בערבה הדומה לשפתיים בסוד וערבי נחל כנז' פ' צו דל"ב אר"י הא תנינין ערבה דמיא לשפוון בהאי יומא מאי הוא וע"ש. לשון יסוד ברית הלשון. פה המלכות הרי הם י' תיקוני' כנגד י"ס שיש בכתר דאריך שהוא גולגלתא עוד יש שלש אחרים להשלים י"ג דגולגלתא והם. מצח הרצון ועוד ב' לחיים תרין תפוחין קדישין. הרי הם י"ג דגולגלתא ונלע"ד חיים כי אלו התרין הם בחי' השנית שיש לנו"ה הנ"ל בפ"ז ולכן נמנו לבדן והם בין החוטם והלשון שהם ת"ת והיסוד באמצע ותרין תפוחין מן הצדדים בב' קוין וכנגדם תרין שפוון בחי' התחתונה שבהם כנ"ל והנה אעפ"י שלעיל פ"ג ביארנו כי ד' תיקוני רישא הם בלחוד אשר בהם מתלבש ז"ת דעתיק הענין הוא כי אלו הי"ג הם בחי' דכתר דאריך עצמו שהוא גולגלתא דיליה שיש בה י"ס כנודע ועוד ג' יתרים לסיבה הנ"ל שיהיו י"ג האמנם עתיק בעצמו אינו מתלבש בכ"א מהם כי הם ספי' יתירות מהם אמנם מתלבש בבחי' היותר עיקרית מכולם וגם כי הוא צריך ג"כ להאיר במוחא דאריך ולכן אצלו יהיו כל אלו התיקונים נחשבים באופן אחר אלא רק שש תיקונים דגולגלתא י"א המוחא סתימאה וזה פרטן לפי שבעתיקא שהוא רחמי אין התרין אודנין שלו נחשבים לב' בחי' רק לאוזן א' כמ"ש באד"ר לית בי' שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא וכן ב' העיניים נחשבים לעין א' כמ"ש באד"ר דנשא ד' קכ"ט ב' ועכ"ז תרין עיינין אינון ואתהדרון לחד. והענין כי בערך פרטות הי"ס שבכל בחינות יחשבו לב' עיניים ולב' אזניים כנ"ל וכיוצא אך בערך כל הראש כאשר היא אין ב' האזניים וב' עיניים או תרין נוקבין החוטמא נחשבין רק לא' וזה הטעם שאמר בפ"ק דספרא דצניעותא אשגחתא פקיחא ולא אמר אשגחין פקיחין כי אין שם רק חד עינא וכן נוק' דפרדשקא ולא קאמר נוקבין בלשון רבים וזה סדרן דעת דעתיקא נתלבש תחלה באוירא שהיא רישא תניינא דאריך וגם שם היה עדיין מכוסה ונעלם מאוד ע"י האי קרומא וירד ואתפשט בפומא דאריך כנ"ל בפ"ג. והנה הפה יש בפה י"ס פרטיות כמבואר למורי זלה"ה בהקדמת בראשית ולכן תרין שפוון ולשון גם הם נכללים בה אשר שם מתגלה הדעת וחסד נעלם בגלגלתא וגבורה במוחא סתימאה ות"ת בקרומא דאוירא ונו"ה בתרין אודנין ובתרין עיינין ויסוד במצחא ומלכות בחוטמא עם תרין לחיי' תרין תפוחין קדישין כנודע כי פרצוף הפנים עם החוטם הוא כמ"ש אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם וכמו שנבאר א"כ הרי שז"ת דעתיק וגם הדעת שלו נתלבש בז' תיקוני רישא דאריך דרך כללות. אך בדרך פרטיות הם נמנים באופן אחר כי הגולגלתא יש לה י"ג תיקוני גולגלתא וכנגדם י"ג תיקוני מוחא הם הי"ג תיקוני דיקנא ונבארם בעיה בפי"א וגם ז"ת דעתיק נתלבשו אח"כ בהם כנ"ל בפיו אלא שלא קבלתי סדרם. ואמנם עוד נבאר ג' בחי' אחרות שיש בגולגלת. עצמה אשר אלו הם י"ב אותיות שיש בג' הויות שיש בג' בחי' דהאי גולגלתא הנ"ל בפ"א וכן י"ג תיקוני מוחא שיש במוחא עצמה זולת י"ג תיקוני דיקנא הנמשכים ג"כ ממנו אלא שהם חוצה לו וגם באוירא יש ג' אחרים לבד והנה נמצא כי ג' בחי' י"ג יש בג' רישין אלין דאריך שהם גלגלתא ואוירא ומוחא כנגדם נזכרו באדרא נשא ג' בחי' של י"ג י"ג ואלו הם כי בד' קכ"ח ע"ג אמר האי גלגלתא חיוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר וכו' ודפ"ט ע"א אמר י"ג נימין דשערי קיימין מהאי סיטרא ומהאי סיטרא דגלגלתא כו' ובאד' האזינו דף רפ"ח א' אמר בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה אתפרש ג' זמנין לארבע ארבע והוא כליל לון וכו' זה פרטן כי מגלגלתא יצאו י"ג תיקוני הנז' באדר' נשא ד' קכ"ב ב' ולכן נק' גלגלתא תמיד רישא חיוורא ע"ש הני י"ג אורחין חיוורי דכיא פנוי בלי שער וזכור זה כי רישא חיוורא על גולגלתא דאריך נאמר ומאוירא יצאו י"ג תיקונין אחרים שהם י"ג נימין דשערי הנז' ד' קכ"ט א' וממוחא יצאו י"ג תיקונין אחרים והם במוחא עצמה הנחלק לג"פ דד"ד כנז' באדר' האזינו ד' רפ"ח ב' ועתה בפ"ט ובפ"י נבאר תחלה ענין אלו הג"פ י"ג דבתחלת רישין הנז' ובפרקי' שאח"כ נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא הנמשכת ממוחא סתימאה סליק פרק ח' בעזה"י

פרק ט ונבאר תחלה ענין י"ג תיקוני חיוורא דאתגל' בהאי רישא קדמאה גלגלתא דאריך. והנה פי' חיוורא ר"ל כי הנה בגלגלתא יש שערות והשערו' הם מגווני' שוני' או אדומי' או שחורי' או לבני' ואמנם עור הגלגלת עצמו אשר בו צומחי' השערות הוא חלק פנוי אשר הוא בלתי שערות והוא לבן דוגמת הנייר שכותבין ורושמין עליו האותיות שחורות בדיו ונשאר לבנונית הנייר בין כל אות ואות והכתיבה היא אשא אוכמא ע"ג אשא חיוורא וכן בגלגלת הזו השערות הם האותיות והעור של הגלגלת הוא לבנונית של הנייר ולכן נק' הגלגלת בחי' המקום פנוי רישא חיוורא כמו שנת"ל פ"ז כי על האי גולגלתא חיוורא דאריך היא הנרמזת סתם בזוהר רישא חיוורא. והנה אותו הלבנונית נעשה כעין ציור דרכים ואורחין ושבילין ונתיבות המפסיקין בין השערות כי כיון שהשערות הם עשוים בהתחלקות י"ג נימין דשערין כן יהיה מספר הנתיבות והאורחין