מבוא שערים נד

בפ' בראשית ד' ט"ו א' וט"ז ב' ע"ש יהי אור יהיה אויר כי יצאת י' מהאי אויר ואשתאר אור וזה היו"ד אשר יצאתה ממנה נבארה בפיו וטעם קריאתו אוירא דכיא הוא כי הה"ח שבדע' נק' אויר' דכיא כנז' באדר' קדישא והה"ג נק' אשא דכיא וע"ש החסדים שבו נק' אוירא דכיא האיך ענינו ומציאתו ע"ש. סליק פרק ג' בעה"י

פרק ד אחר שנת' פרק ג' סדר התלבשות ז"ת בז' תיקוני רישא דאריך דרך כלל נבארם דרך פרט ולכן נבאר תחילה מ"ש באדר' האזינו אש' התחלנו לבאר בח"א פ"א וז"ל ג' רישין אתגליפין דא לגו מן דא וכו' בד' רפ"ח א' וביאור הענין בקיצור כי הנה ביארנו בפרקים שעברו כי אין ברישא דאריך רק ב' ספי' מהט"ס שלו והם כתר וחכמה גלגלתא ומוחא והנה מכל פרצוף דעתי' אין נשאר בלתי לבוש זולת ראשו כנ"ל וכל רישא דעתי' נק' בשם חד רישא דרך הכללות ואלו הג' רישין הנזכרים כאן הם מתתא לעילא ב' ספי' ראשונות דאריך שהם כתר וחכמה כנז' שאלו השנים הם דא לגו מן דא כי המוחא בגלגלתא קיימא אך רישא דעתי' הוא למעלה מתרין רישין דא"א ולכן דא לעילא מן דא. ועתה התחיל לבארם מתתא לעילא ואמר רישא חדא חכמתא סתימא' דאתכסיא והוא חכמה דאריך הנק' מוחא סתימאה כי קרומא דאוירא מכסה אותה כנ"ל בפ"ג למעלה ממנו רישא עילאה עתיקא קדישא וכו' הוא כתר גלגלת' דאריך אשר הוא עיקר הכל ולכן נק' ע"ק כי הוא שם הכולל לכל א"א ולכן אמר בה רישא עילאה כי היא עילאה יותר מן הראשונה שהיא רוחא סתימאה למעלה ממנה רישא דכל רישין דלאו רישא רישא דלא ידא ולא אתיידע וכו' שהוא רישא דעתיק יומין והבן כי אלו השנים שהם ב' ספי' ממש גמורות דברישא דאריך נזכרו בשם תרין רישין אמנם שאר תיקוני רישין אינם נק' רישין ב"ע כי כולם הם תיקוני הני תרין רישין ומהם יצאו וכמ"ש פ"ח ופ"ט. והנה רישא דעתיק ודאי שיצדק בה היטב שם רישא כי היא גלגלת' ומוחא בגוה אך באריך אין נק' לגלגלתא ומוחא לכל חד רישא בפ"ע ובהכרח צריך שבכל ראש יהיו בה בחי' ראש שהוא הכלי ובתוכו המוח שהוא הרוחניות והעצמיות. ולכן צריך שתדע כי כיון שאלו הב' ספי' דאריך נק' רישין צריך שיהיו ראשין ממש וכל א' משתיהן תהיה כוללת ב' בחי' שהם גלגלתא ומוחא ואעפ"י שאנו קוראין לראשונה גלגלתא ולשניה המוחא הענין הוא שכ"א מהם בפ"ע הם רישא חדא גלגלתא ומוחא בגוה אך בערך שמתלבשין זו בתוך זו ונעשית רישא קדמאה בערך גלגלתא דחוד והרישא תנינא מוחא לחוד דבגו גלגלתא דהיינו רישא קדמאה ומזה תבין למה נקראין תמן רישא רישין ממש. והענין דע כי האי אוירא שכתבנו לעיל בפ"ג שהוא מפסיק בין הכתר דאריך לחכמה שבו הוא בחי' מוחא לגולגלתא שהוא הכתר והענין כי הכתר דאריך הנה הוא הגלגלתא ראשונ' שלו ונודע כי הגלגלת הוא קדירת המוח העשויה מחיבור עצמות וכולה חלולה מנקבים קטנים כמו הספוג וטעם הענין כדי שיכנוס האויר ויהיה לו מקום לעמוד באותן הנקבים חלולים שבגלגלתא וידקור חום המוח והראש ולא יתייבש המוח כנודע לחכמי הניתוח ומבשרי אחזה אלוה כי כן בגלגלתא עילאה יש ההוא אוירא עילאה הנכנס באותן החלולים של הגלגלת וזה האוירא נעשה בחי' מוחא ממש בתוך הגלגלתא הזו אלא שהיא מוחא זכיך ודקיק סגי לחדא ולכן נק' בשם אוירא כי הוא בבחי' אויר הזך שאינו נתפס הרי נת' בחי' הכתר דאריך שהוא הגלגלת' עם מוחא שבתוכה הנק' אוירא וכל אלו הב' בחי' שהם הני תרי גלגלתא ואוירא נעשה בחי' חד גלגלתא בערך מוח הנק' חכמה דאריך ונמצאו שעתה שהם תרין מוחין זה בתוך זה חכמה דאריך בגו האי אוירא ומפסק ביניהם האי קרומא דאוירא ומזה תבין מ"ש באדר' נשא ד' קנ"ד וז"ל בחללא דגולגלתא קרומא דאוירא דחכמתא עילאה סתימאה וכו' והאי קרומא דאוירא אתחפייא על מוחא דהאי חכמתא סתימאה וכו' ודקדק באמרו תחלה חכמתא עילאה [קול הרמ"ז. נלע"ד שז"ס אות א זה דהיינו ב' יודי"ן ב' החכמות ובאמצע הדעת] סתימאה ואח"כ אמר דאיהו חכמתא סתימאה להורות מה שביארנו כי תרין מוחין הוי חד ההוא אוירא דאתעביד מוחא עילאה אל הגלגלת וזה נק' חכמתא עילאה סתימאה אך מוחא תנינא חכמה דאריך ואינו עילאה אמנם נק' חכמתא סתימאה ולא עילאה והאי קרומין מפסיק תחות האי חכמתא עילאה סתימאה הנק' אוירא ויתיב ע"ג מוחא תנינא דאקרי חכמתא סתימאה וז"ש והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה כי הקרום חופה על מוחא תנינא ממעל לו אך בערך קדמאה אינו עומד עליו ממש רק נק' קרומ' דיליה ולזה לא אמר ברישא בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דחפיא על חכמתא עילאה סתימאה והבן זה. וז"ש אח"כ והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה וכו' שלא תטעה שהמוחא עילאה הוא דשקיט ושכיך באתרי' כחמר טב על דורדייא שהדינים מתגלים שם קצת כמו שנבאר בפ"י להיות הגבורה דעתיק מתלבש בה כנ"ל בפ"ג. אמנם זה המוחא הוא האי חכמתא סתימאה ולא האי חכמתא עילאה סתימאה הנק' אוירא שאין בה דינים כלל כי הדעת דעתיק מתלבש בתוכה כנז' שם. אמנם תלה הקרומא באוירא ולא קאמר האי דמוחא אזדכך והטעם כי האי קרומא להמעי' אור האוירא נעשתה שלא ירד אורו הגדול אל המוחא תנינא ולא תוכל לסובלו ולכן הושם הקרום למסך ביניהם ולכן נק' הקרום קרומא דאוירא ועיין בפ"ט. הכלל העולה מזה כי אלו התרין רישין דבא"א הוויין תלת' אמנם אינם נק' אלא תרין רישין בלחוד כי הרי תלתא אינון גלגלתא ואוירא ומוחא כי האוירא נק' מוח' בערך הגלגלתא ונק' גולגלת' בערך