מבוא שערים ל

אימא והנה בהיות כדורי עיגולי אימא תוך כדורי עיגולי אבא נמצא כי חצאים העליונים דכדורי אבא הם עליוני' מכל כדורי אימא אמנם החצאים התחתונים של כדורי אבא הם למטה מכל עיגולי אימא אפילו מחצאיהם התחתונים א"כ כיון שעיגולי אבא מחציתם העליונים גדולים ועליונים מכל עיגולי אימא ועיגולי אימא הם להיפך כי בערך חצאי עיגולי אבא למעלה הם התחתוני' רמ"ז פי' כי נה"י דעיגולי אימא נכנסים מכח"ב דעיגולי אבא בחצי תחתון] ובערך חצאים התחתונים דאבא היא עליונה א"כ הם שוים או"א ואין להם יתרון זה על זה רק שזה ימין וזה שמאל וזה טופס הלשון שכתבתי בעת ששמעתי זה הדרוש ועתה אני מסופק בהבנתו ולכן אעתיקנו פה וז"ל בבוא היושר או"א הוא כשיעור אורך אימא דעתיק עד יסוד כן אור הישרים שניהם באבא ובאימא. ימין אבא ומשמאלו הג' עליונות של זה וזה וז' תחתונות ועד"ז באימא וארכם שיעור הנז' הרי ביושר שניהם שוים ע"כ. קול הרמ"ז. כנ"ל לפרש כמ"ש הריז"ל כי או"א עילאין הם שווין וכתריהן בגרון דאריך וחב"ד שלהם מג"פ חג"ת דאריך כנז' בא"ד דף צ"ב וכנגד מקום ג"ר שלהם הם עיגולי אבא וז"ש בכאן שמימין אבא ומשמאלו הג"ר של זה וזה פי' דאו"א עילאין כי הוא בימין והיא בשמאל וגם ז' תחתוניות שלהם הם בשוה ועד"ז באימא פי' י"ס ו"ת שג"ר הם כנגדם עיגוליהם הנק' עיגולי דאימא וז' תחתוני' שלהם עד טיבורו דאריך וז"ש וארכם פי' דאו"א וי"ס ו"ת שנז' פה בסתם או"א וכללות שלהם הוא שיעור הנז' הוא מ"ש תחלה כשיעור אורך אימא דעתיק שהוא יסוד המתארך עד חצי גופא דאריך כנז' בכ"מ] וצריך לבאר מ"ש לעיל איך משתווים או"א גם בבחי' עיגולים ואיך יצדק בהם תיקון ע"י קוים [קול הרמ"ז. קשה טובא איך להשוות או"א שהרי עיגולי אבא הם למעלה משל אימא ועוד קשה מכל דרוש זה נראה בהדיא דאימא תחתונה מאבא שהרי עיגולי אבא מקיפים בעביים ג"ר שלו ומוכרח הוא שעיגולי אימא יהיו סובבים ג"ר שלה והם למטה מג"ר דאבא ואנן ק"ל בכ"מ דאו"א שוין בקומתן. ונלע"ד ע"ד כמ"ש שאו"א הרמוזים בי' שבשם שניהם נקראים אבא וי"ס ות' נק' אימא ולפ"ז נאמר שי' עיגולי אבא הם של או"א עילאין וי' עיגולי דאימא הם בי"ס ו"ת]. וכבר נת' בש"ב ח"א פ"ו כי בצאת ג' נקודות ראשונות דעיגולים יצאו מתוקנים בדרך קוים והנה אחר התיקון פשיטא כי כל תיקונם של כל העשר עיגולים היא היותם בבחי' קוים ועניינם כך הוא כי הלא עיגולי א"א מקיפין על עיגולי אבא ועיגולי אבא מקיפין על עיגולי אימא קול הרמ"ז ואין להקשות דגם בכל הפרצופים ימצא זה דגם חצאי התחתונים של עיגולי אריך גבוהים ועליונים מעיגולי עתיק. די"ל שיש הפרש גדול כי הנה כל פרצוף העליון יש הארה עליונה בעיגולים יותר מאוד מכל מה שלמטה ממנו ואין דומה האור שבא לעיגולי עתיק למה שבא לאריך ולכן אף שנראה שהם עליונים עכ"ז ההפרש ברור אך באו"א האור בא להם בשוה מא"א וכנז' לקמן. ולכן שייך לומר שמצד מטה עיגולי אימא יותר עליונים משל אבא כיון שאור בא להם בשוה ודו"ק]. והנה בעיגולי א"א מצד ימין יש חלון ונקב אחד נוקב ויורד עד עיגולי אבא ומאיר בו וכן בשמאל עיגולי אריך יש חלון ונקב אחד יורד ונוקב בכל עיגולי אבא ויורד עד עיגולי אימא ועם היות שעובר' ההארה דרך עיגולי אבא לאימא אינו לוקח מאבא ואח"כ נותן לאימא רק אין עיגולי אבא משמשים רק למעבר בעלמא ולכן נקראה זה הארת אימא ממש הנמשכת לה מא"א עצמו. וכעד"ז יש קוים נמשכים מאבא שהוא חכמה אל החסד דזעיר כי נוקב ויורד קו הארתה מימין עיגולי אבא ונוקבין תוך עיגולי אימא ער שיורדין ומגיעין אל עיגולי חסד וכן קו נמשך מעיגולי אימא בשמאל ונוקב עיגולי אימא ועיגולי החסר עד שמגיע אל עיגולי הגבורה וכעד"ז הי' עיגולים יש קוים נמשכים דרך ימין ודרך שמאל ודרך אמצע ואינם משמשים העיגולים שבאמצע רק מעבר בעלמא והבן זה. גם תבין ענין הקוים שיש בעשר ספירות מספירה לחברתה. ונבאר עתה סדר התלבשות היושר עם העיגולים ואיך נאחזים זה בזה הנה אחר צאת הי' עיגולים דעתיק דבחי' נפש כנז' עתה אחר התיקון וכבר נת' ש"א ח"א פ"ג ופ"ד כי כל עיגול וכל יושר יש בו ג' בחי' והם אור פנימי והכלי מקיפו ועליו אור מקיפו ואיני צריך להזכיר זה תמיד. ונמצא כי אחר צאת העיגולים דעתיק בכל בחי' הנה כאשר בא אח"כ התיקון שלו שהוא הרוח ביושר כלול מכל ג' בחי' אור פנימי וכלי ואור מקיף והוא כלול ג"כ מי"ס הנה הג"ר דיושר נשארו למעלה כנגד העיגולים שלו כנז' כפי העיגולים של עוביים באורך הג"ר היושר ומתעגלים הי' העיגולים ג"ר שבו כזה. והז' תחתונות דיושר דעתיק תוך חלל עיגוליו נלפענ"ד כצ"ל כפי עוביים של חצאי העיגולים העליונים כן אורך ג"ר דיושר והז"ת תוך חלל העיגולים] ואז יצא הא"א וכל י"ס שלו להלביש לז' תחתונות דיושר דעתיק כמ"ש. ובזה תבין מ"ש ג"ר דעתיק נשארים מגולות הכוונה הוא שאין א"א מלבישם אמנם עיגולי עצמו סובבים עליהם ע"ד הנז' כדי שלא יהי' הפסק בין עיגוליו ליושרו ולכן ג"כ אין א"א מלביש כל הי"ס דיושר דעתיק כדי לתת מקום לעיגולי עתיק להתאחז עם יושרו והבן זה. וכיוצא בו לשאר הבחי' שאין ג"ר של העליון מתלבשות בתחתון ובודאי כי בזה היושר שהוא הרוח נמשך מהארתו אל העיגולים שהם הנפש והוא באופן הזה כי כתר דעתיק דיושר ממנו נמשך בחי' אור פנימי לי' עיגולים באותו מקום שמתחברים כנז' וחכמת דיושר דעתיק ממנו נמשך אור פנימי אל הז' תחתוניות דיושר עצמו ובינה דיושר דעתיק ממנו נמשך א"מ לז"ת דיושר עצמו ואחר כך בבוא עיגולי הא"א להלביש עתיק