מבוא שערים כז

מ"ש בזוהר תמיד כד מצחא עילאה מתגלה שאין בו רק גילוי הארה בלבד. וזהו מחמת רוב האור בתכלית אשר בו כי הרי מבפנים כנגד המצח שם ע"ב שהם המוחין דא"ק ושם היה מקום הזיווג שנזדווג' ע"ב עם הטעמים דס"ג ולכן מן המצח עצמן יצא אור מ"ה הזה וזהו מ"ש בזוהר כד סליק ברעותא למברי עלמא וכולי. ר"ל כשעלו מ"נ במצח הרצון דתרגום רצון רעותא למברי עלמא הם תיקון הז' מלכים הנקראים עולם והנה כאשר יצא אור מ"ה מן המצח ונודע כי שם מ"ה הוא דכורא ואז נתחבר עם האורות של הנקודים דס"ג שהם המלכים דמיתו והם אורות נוקבין כי שם ס"ג נודע שהוא נוקבא ובירר ממנו כל מה שיוכל לברר ונעשה שם ס"ג נוקבא אל שם מ"ה הזה ועתה קנה לו שם אחר כי בתחלה היה נקרא נקודות ס"ג ועתה שנתקנו נקרא שם ב"ן שהוא בכל מקום נוקבא דשם מ"ה כנודע. והענין כי שם ס"ג הוא כולל טנת"א אך כאשר אלו הנקודות דס"ג הם לבדם נעשים נוקבא אל שם מ"ה ואז בהכרח שיהיו בהם כל הארבע בחינות שהם טנת"א להתתבר עם שם מ"ה שיש לו גם כן כל הארבע בחינות לכן קורא לה עתה שם חדש שהוא שם ב"ן ועל ידי חיבור שם מ"ה עם שם ב"ן נתקנו כל המלכים דס"ג ונעשו נוקבא אל המ"ה ונקראים ב"ן ויען שנעשו בחינות נוקב' נקרא מלכים מלשון מלכות שהוא שם בין והבן זה. והנה כל אלו הבירורים והתיקונים היו בחי' ע"י עיבורי' כמו שאכתוב בע"ה בפרקים הבאים

פרק שני תחלה ניתן טעם אל האמור איך שם ס"ג גדול משם מ"ה בכ"מ ועתה נעשה נוקבא טפילה אליו. והענין כי הנה אור מ"ה החדש נמשך עתה מזיווג ע"ב וס"ג וכיון שבא מכח ע"ב הוא גדול מס"ג. ועוד כי המ"ה לא היה בו שבירה כלל מעולם ולא נפגם אורו. ועוד כי הלא שם זה של מ"ה הוא בשלמותא כלול מטנת"א. אמנם הס"ג הנזכר אינם רק הבחינות של הנקודות שלו לבד כי טעמים דס"ג הם אוזן חוטם פה כנודע וכיון שהם בחי' הנקודות שלו לבד הם גרועים ממ"ה בהיותו שלם בכל בחינותם ובפרט כי שם ס"ג עצמו הוא נוק' כי הרי הוא בחי' נקודות של הכללות כי הנקודים הם נקבות ואלו הז' מלכים הם בחי' נפש שהיא בחי' הנוק' לבד דנקודים דס"ג שהם נוקבות וס"ג כולו אינה אלא נקיבה כנ"ל ש"ב ח"א פ"א. ובזה תבין איך כל אלו היו בחי' הנקבות שבכל האצילו' כנ"ל סוף פ"א ועוד כי אם שאינו רק נקודות הס"ג בלבד הנה גם הם אינם שלימים כי נפגמו ולא נברר מהם כל צרכם עד ימות המשיח כנ"ל ח"ג פ"ו לעתיד לבוא שיושלם כל בחי' הנקודות הס"ג להתברר לגמרי אז יחזיר שם הס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה ואז ישלוט שם ס"ג בעול' כי לא יהיה רק ע"ב ס"ג בלבד דכורא עם נוקבא וזה הביטול דמ"ה הוא ענין חזרת העול' לתוהו ובוהו הנזכר בדרחז"ל לימות המשיח והבן זה היטיב. ונלפע"ד חיים כי ז"ס לעתיד לבוא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם נראה שהוא בסוד אשת חיל עטרת בעלה בע"ה לע"ל שהוא ס"ג בינה כנ"ל ועיין ש"ד ח"ב פ"ו. ונחזור אל הענין כי משם מ"ה החדש נעשו כל בחי' הזכרי' שבאצילות ומשם ס"ג שהם אורות הז' מלכים דמתו נעשו כל הנוקבא דאצילות ואמנם לברר אלו הבירורי' לתקנם צריך עיבור. והנה כאשר נסתכל כל בחינות שצריכין תיקון בעולם האצילות הם י"ב בחי' כמו שאכתוב בשערים הבאים הלא המה עתיק ונוק' אריך ונוקבא או"א יש"ס ותבונה זעיר ונוקבא יעקב ולאה הרי הם י"ב בחינות ולכן הוצרכו להשתהות בזה העיבור זמן י"ב ירחים הנזכר במאמר קו המדה דספר הזוהר חדש לכל פרצוף שלם חודש אחד הרי י"ב חדשים לי"ב פרצופים. ואמנם עם מה שנת' כי על ידי חיבור מ"ה וס"ג זה נתקן כל האצילות אבל אינו בפעם א' כי הלא בתחלה ע"י זיווג זה הנזכר דע"ב וס"ג דא"ק ע"י העיבור הנז' נתקן כל האצילו' מן עתיק ונוק' עד א"א ונוק' אחר כך נזדווג שנית עתיק ונוק' לצורך תיקון אריך ונוק' ואחר התקנ' גם הם נזדווגים לצורך תיקון אבא ואימא ואח"כ נזדווגו או"א לצורך זו"נ ואח"כ נזדווגו זו"נ לצורך כל שאר העולמות דבי"ע כדי לתקנ' וכן כיוצא בהם עד סוף. ודע כי כל אלו העיבורים והתיקוני' אינה רק לברר בחי' הכלים שירדו בבריאה שמהם הסיגי' יוצאים והם שנשברו יען לא היה בהם כח לקבל האורות שלהם אך בעצמות האורות לא היה בהם פגם כי לאחר שנשברו עלו באצילות ולא ירדו בבריאה אך העיבורים היו לצורך הכלים כי הי' ניתוסף בהם כלים חדשים מחדש משם מ"ה והיו ג"כ מתבררים קצת ניצוצות מכלים דב"ן שנשברו ומהכל יחד נעשה הכלי והפרצוף ע"י העיבור ומה שנתוסף ע"י העיבור בעצמות האורות הוא שבתחלה שלא היה פרצוף היה אור כולו בנקודה אחת ולא היה יכול להוציא ולהראות פעולותיה ונחלק ליו"ד חלקים זו בבחינות אוזן וזו בבחי' עין וכיוצא. ואמנם גם יש בירור באורות והוא באותן הרפ"ח ניצוצין שגם הם ירדו בבריאה עם הכלים במותן ולכן גם בהם שייך בירור ותיקון אך לא באורות שנשארו באצי' והבן זה ואל תשכחהו כי הוא כלל גדול בכל האצילות. והנה זה האור דמ"ה הוא המלך הח' הנקרא הדר שנולד אחר הז' מלכים כמ"ש וימלוך הדר ושם אשתו מהיטבאל וכו' ולכן לא נזכר בו מיתה כמו בהאחרים כי זה לא מת ואדרבא הוא מחיה מתים הראשונים ומתקנם והוא כלול י"ס גמורות כמו הי' נקודות לפי שזה המלך הח' בירר כל בחי' הס"ג דמלכים שמתו לעשותם בחינות נוקבי' אליו כנזכר ולכן לא נזכר אשה בכל אלו המלכים כי אם בזה כמו שכתב ושם אשתו מהיטבאל וכמו שכתב בנשא דף קמ"ב א' ושם אשתו מהיטבאל הכא איתבסמו ואיתקרי אשתו מה דלא כתיב בכולהו מהיטבאל איתבסמותי' דא בדא