מבוא שערים כא

שבתוך הקליפות הנז' פ' יתרו דס"ט ע"א ופ' ואתחנן ובתיקונים תיקון י"ח דל"ו דלית סטרא אחרא דלית בי' נהירו דקיק חד ונהיר סוחרני' כד"א ונוגה לו וגו' וז"ס ומלכותו בכל משלה וכל יום ויום אנו מבררים מהם ומעלים אותם ולכן מועיל הקטורת למיתת המגפה ב"מ כי המגפה מן הברורים וכמ"ש במקומו בש"ה ושמור כללים אלו כי הם שרשים גדולים ובשער זה חלק ג' פ"ח פ"ט נרחיב ביאור זה בדרוש המ"נ ע"ש

פרק ז אחר שנת' בפ' הקודם הפרש שיש בין ז' תחתוני' לג"ר כי הז"ת מתו ממש הכלים יען ירדו אל עולם הבריאה אך הג"ר ירדו האחוריי' באצי' עצמו ואין רק ביטול בעלמא וגם נת' כי במות החסד התחילו ז' מלכים למות מיתה גמורה בבחי' ההוא אך האחוריים העליונים דאו"א לא נגמרו נפילתם עד מות הגבורה ואז חזרו או"א עילאין אב"א ונבין בזה ענין שם מ"ב שהוא אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן והם בז"א כמ"ש בתיקונים דלח"א ולמאן להאי צינור דאיהו ו' דכליל ו' צינורין דכולהו משית אתוון דאינון אב"ג ית"ץ וכו'. גם נז' בתיקונים שזהו שם מ"ב בעולם היצירה ונק' חותמא דשעווה וז"א ויצירה הכל א' כנודע והנה נת' בש"ב ח"א פ"א כי שם הוי"ה דע"ב בטעמים שהם המוחין ואם כן יהיה בעולם האצי' ושם ס"ג ג' טעמים שלו שהם אח"פ והם בבריאה והנקודות דס"ג בעיינין והם ביצירה שהם המלכים דמתו שהם זו"נ הנק' יצירה. וכבר נת' אצלינו כי כל שם מ"ב הם ג"פ י"ד כי כוונתו וכוחו להעלות למעלה את מה שלמטה ולכן בשם זה שבו נרמז ז' מלכים שהם זו"נ בהם כח והעלא' והבירור מהם נעשו וע"י שם בן מ"ב זה אנו מעלים ברורי ז' מלכים האלה אשר ביצירה ועשיה ולכן נרמז בשם מ"ב זה מיתות ז' מלכים. והנה שם אב"ג ית"ץ זה בחסד ולפי שממנו התחילו מיתת הז' מלכים ולכן כל הז' נרמזו ביחד בו וזהו אבג"י ת"ץ פי' כי אבג"א הוא שטן כמ"ש בתלמוד ההוא אבגא דבי רב שהם הקליפו' והוא כמו אותיו' שעטנ"ז שגם בהם נרמז בחי' זו שט"ן ע"ז כמ"ש קמן והנה אותיו' אב"ג גי' ו' הם מלכים דזעיר וי' דאבג"י הוא המ"ל י' זעירא ושניהם י"ו שהוא שיעור רחב רה"ר י"ו אמה כמ"ש לעיל פ"א כי אלו המלכים נקראו רה"ר קודם התיקון ואלו הז' מלכים שהם אבג"י ת"ץ מתו וזהו ת"ץ פי' נשברו כליהם ואמנם קר"ע שט"ן הוא כנגד הגבורה ולפי שביטול אחורי או"א לא נגמרו עד הגבורה כנ"ל פ"ו ולכן נרמז ביטול אחוריים ההם בשם זה כי לא היתה נפילה ושבירה כמו הז' מלכים רק קריעה בלבד כי נקרעו אחוריי' והוסרו מבפנים כמי שקורע לשנים ואינה שבירה ונתיצה והריסה גמורה כי נשארו במקומם באצי' ככותל הנקרעת לשנים ולא נתצו אבנים ולא נתפרדו אבניה וע"י קריעה זו נמשכו ונתגלו הקליפות שהוא השטן זהו קר"ע שט"ן. וכבר נת' בשד"ה בפ"ט כי או"א הם ב' שמות הוי"ה ואהי"ה ביודי"ן ע"ב וקס"א שהם בגי' זכור והוא בחי' פב"פ אך אחוריים דפ"ק קדמ"ת הם אחורי אלו הב' שמות הוי"ה ואהי"ה אחורי הוי"ה דע"ב גי' קפ"ד ואחורי קס"א גי' תקמ"ד שהם בגי' תשכ"ח כי הזכירה נמשכת מהפנים והשכחה מהאחוריי' כי שם הקליפות ולכן קר"ע שטין בגי' תשכ"ח והכולל כי בשם זה נקרעו האחוריים הנז' שהם תשכ"ח. ונבאר עתה ענין הספר תורה שהוא רמז לז"א תורה שבכתב למה אין בו לא טעמים ולא נקודות זולתי תגין ואותיות והענין כמ"ש בש"א ח"ג פ"ו ענין טנת"א בעולם העקודים ונבארם עתה בניקוד הנה האותיות הם הכלים והנקודות הם העגולים כמו הנקודות שהם נפש שלהם כנ"ל פ"י ח"א מש"ב ובשבירות הכלים פרחו האורות של הנקודים הנק' נפש ונשארו על הכלים והם בחי' תגין על האותיות ואח"כ בעת התיקון יצא אור זה החדש ממצח א"ק כמ"ש בח"ג פ"י והם הנק' טעמים והנה נת' במ"א ענין הספר תורה שהוא יסוד דאבא הנכנס תוך זעיר. וכבר ידעת כי במחשבה שהוא החכמה איתבררו כולהו ניצוצין דאזדריקו וכו' ובהיות כי הס"ת בלי נקודות וטעמים מורה על המלכים דמיתו שהם האותיות והתגין שעליהם ונתקנים ע"י יסוד דאבא ובמחשבה אתבררו כולם כי ע"י הקריאה שאדם קורא הוא מושך בז"א שהוא תורה שבכתב את הטעמים והנקודות ע"י קריאתו ולכן תראה כי הטעמים והנקורות יש להן הרגשה ונידנוד בקריאתם ויען כי הם מורים בתחיית המלכים כי אחר שחזרו להחיות ע"י הטעמים החדשים וגם ע"י הנקודות שחזרו לתוכן אך התגין אין בהם נידנוד כלל כי הם בחי' האורות בהיותם פורחים על הגופו' המתים בסוד ונפשו עליו תאבל. גם תמצא חילוק אחר כי הטעמים או הנקודות יש מהם שכתובות למעלה מן האותיות ויש מהם נמוך אבל תגין למעלה ונוגעים בהם לסיבת הנזי. ונבאר ענין האותיות שהם הכלים כנ"ל ש"א ח"א פ"ג והם הם החו"ג שנמשכים בטפת הזכר להוליד הולד להיות נוצר על ידיהם צורת איברים והם הם הכ"ב אתוון ואלו הכ"ב אתוון הם בחי' כלים לאו"א וזו"נ כי החסדים והגבורות הם הכ"ב אתוון ונכנסין באו"א ומהם מצטיירין הכלים דאו"א פו"א ושארית החסדים שהם שאר האותיות נוצרים הכלים דזו"נ וזהו פרטן אותיות שהם אוכ"ל מספר"ת הם הכלים לפני' דאו"א ואותיות בד"ק חי"ה הם הכלי' דאחוריים דאו"א הנזכר בזוהר חדש שמתייגי' עלייהו תג א' בכל אות מהם וז' אותיות הנשארים שעטנ"ז ג"ץ הם כלים דזו"נ ז' מלכים אך אותיות או"א אחוריים והפני' הם ט"ו כמנין י"ה שהם או"א י"ה משם הוי"ה ולהיות' או"א גדולים כפליים מזו"נ לכן הוצרכו לקחת אותיות כפולים יותר ממה שלקחו זו"נ. והנה באותיות אוכ"ל מספר"ת שהם פנים דאו"א אין בהם שום תג עליהם יען נשארו האורות בתוכם אכן ו' אותיות בד"ק חי"ה שהם אחוריים דאו"א מתייגים על כ"א מהם תג