מבוא שערים קכד

שלוקחת הנקב' בכתר שלה כנ"ל וכבר נת' כי אין בת"ת דז"א שום בחי' אחרת מכלל הד' בחי' הנ"ל שגורמים הגדלה רק בחי' החסד שבו וזה כבר נת' לעיל שלעולם אינו נחשב בכלל ההגדל' עצמה ב"ח הוא בנקודות חכמה כי יש בה ב' בחי' א' הוא נקודה ראשונה בחכמה והב' היא שלוקחת הארה ממוח חכמה המתפשטים בנצח דז"א כנ"ל ונקודה זו שהיא חכמה דמלכות מכוונת נגד פ"א דנצח ז"א כנ"ל ואז אותו מוח חכמ' ז"א המתפשט בנצח שלו מאיר בנקודות חכמה דנוק' בחי' נקודה אחרת והרי יש בה עתה ב' נקודות וניתוספות בה ונגדלים ח' נקודות אחרים ע"י החסד שבנצח ז"א ומאיר בחכמה ינוק' וזהו ב"ח והרי עתה נעשי' מוח חכמה דנוק' ואעפ"י שהתפשטות המוחין דז"א בחו"ב שבו בב' הקוין ימין ושמאל שבו איום בחי' מוחין כמבואר שם שאין בה מוחין אלא למעלה ברישא דז"א וא"כ האיך יספיק הארת המוח ההוא אשר ברגלי ז"א שהם נ"ה שבו להעשו' מוחין גמורים בראש הנוק'. והתשובה בזה כי ע"י הארת ה"ח שבז"א מוסיפין הארה באותן המוחין שבנ"ה דז"א המלובשין תוך נ"ה דאימא שהם אור גדול ויש בהם יכולת לעשות מוחין ובפרט כנז' בזוהר דדינין דדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסיפא פי' כי אלו המוחין שבנה"י דז"א הם מכוסין בלבושין דאימא בהיותם למעלה בראש ולמטה שיש חסרים מגולים מתגל' הארתם והם נייחין בסיפא. ועוד ט"א כי הארת ה"ח המגולים נכנסת עד מחוץ לנה"י דאבא המלובשין תוך נה"י דאימא אז מאירין נה"י דאבא בנה"י דאימא ומוסיפים בהם הארה יתירה מאוד. ועוד ט"א כי היסוד דאבא הוא מתגלה למטה מהחזה דז"א שכבר נסתיים יסוד אימא לעילא והנה זה היסוד מאיר הארה נפלאה סביבותיו בנה"י דאימא וע"י כל אלו ההארות יש יכולת באותן המוחין שבנה"י דז"א לעשות מוחין בראש הנקבה בלבד אך לא שיתפשטו אל הקוים שלה כי אין בהם כ"כ הארה יתירה לכן מכאן ולמטה אין אנו מונין בחי' מוחין כלל כמ"ש בע"ה. ודע כי אעפ"י שביארנו כי מנה"י דאבא נמשכת הארה יתירה אין הכוונה שמנה"י עצמן נעשין מוחין לנקבה רק שמוסיפים כח בנה"י דא מא שיתגלה הארת מוחין שבתוכם לחוץ ויעשו מוחין גמורים ברישא דנוק' אמנם אין בנין הנוק' נעשית רק ע"י נה"י דאימא לבד כמבואר אצלינו שמנה"י דאבא נעש' פרצוף יעקב וכ"מ שתמצא שהארת נה"י דאבא מוסיפין הארה במלכות כולם הם ע"ד הנ"ל ושמור כלל זה ג"ז הוא בנקודות בינה כי יש בה ג' נקודות וצריכה ז' של תוספת מן החסד שבהוד ז"א המאיר בה וג' נקודות הנ"ל הא' היא נקודות בינה ראשונה של הנוק' בעצמה הב' היא נקודות א' שלוקחת ממוח בינה דז"א המתפשטים בהוד שבו ומשם לוקחת הנוק' בבינה שבה המכוונת נגד פ"א דהוד דז"א והג' היא נקודות א' שלוקחת מלבוש המוח הנ"ל מבחי' הוד דאימא עצמה המלביש מוח בינה דז"א כנ"ל ומה שלא נכנס בחי' זו בנקודת חכמה כי גם שם יש מלבוש דאימא הטעם הוא כמ"ש והוא כי נודע שכל בחי' נו"ה דאימא שיש בכ"א מהם ג"פ ומתלבשין בו"ס גמורות שיש בב' הקוין ימין ושמאל דז"א אינן אלא בחי' רגלים לבד בבחי' בינה עילאה עצמה אמנם כשנכנסין בז"א משתנה בחינתן וב"פ עילאין נעשו חו"ב דז"א ובפ"א נעשים חו"ג דז"א אמנם בפ"ת נשארים בבחי' ראשונה ששם היו בחי' רגלים שהם נ"ה דאימא וכאן ג"כ בז"א הם בחי' רגלים נ"ה דז"א והנה בהמשך האורות אלו אל הנקבה והנה הנקבה אינה לוקחת רק בפ"ת דנ"ה דאימא המתפשטין בכל נ"ה דז"א שבהם כל קומת המלכות ועת' הוא שינוי אחר' אפילו בחי' בפ"ת דנ"ה דאימא שלא נשתנו בז"א ונשארין בבחי' רגלים עצמן שהם נ"ה כנ"ל הנה עתה בנקבה משתנים שינוי אחר ונחלקים לג' חלקים אחרים כי מב' שלישים עליונים נעשו חו"ב דנקבה ומב' שלישים אמצעים נעשו חו"ג דנקבה ומב' שלישים תתאין לא נשתנו בחינת' ומהם נעשו נ"ה דנוק' וא"כ כיון שכל עצמה של לבושה נ"ה דאימא המאירין בנוק' אינם אלא הרגלים של נ"ה שכל בחינתן אינה אלא רגלים א"כ אין הארת לבושי' אלו מספיקים להגדיל בנוק' זולת בנ"ה שבה לבד כמ"ש בע"ה ושם יעלו בחשבון אך לא בחו"ב שבה כי הם בחי' מוחין שבה ולא בחי' רגלים וכן בחו"ב שבה אין הארת הרגלים שברגלים מאירין שם בבחי' ידים אמנם אעפ"י שאמת כך הוא עכ"ז בכל קו שמאל של הנקבה אנו מכניסין בחשבון בחי' הלבושין דהוד אימא והטעם לפי שהנקבה לעולם נאחזת בשמאל שהם הדינים והגבורות והנה כל בחי' אימא עילאה הוא גבורות כי הדינים מתערין מינה כנז' בזוהר ובפרט בהוד שלה שהוא קו שמאלי שבה ששם הוא תכלית תוקף הדינין שזהו הטעם שהבינה עד הוד אתפשטות כנז' בזוהר וזו הוראה שהיא גבורות לכן הלבוש של הוד דאימא כולו נכנס בחשבון הגדלת כל ג' סעי' שבקו שמאל דנוק' משא"כ בקו ימין דלא שייך האי טעמא לכן אינו נכנס בחשבון הגרלה וכמ"ש במקומם בע"ה. והנה הטעם הנ"ל בלבושי נ"ה דאימא הוא עצמו בלבושי נ"ה דז"א עצמו המאירין במלכות כי אין ראוי למנות בחשבון הגדלה רק בנ"ה של הנקבה ואינם כמו לבושי ההוד אימא שנכנסין בחשבון בכל קו שמאלי דנוק' כי שם כבר נת' הטעם לפי שהם גבורות משא"כ בז"א שהוא רחמים לפי שהוא זכר נמצא עתה כי בנקודות בינה של הנקבה יש ג' נקודות וצריך להגדיל ע"י החסד שבהוד ז"א ז' נקודות אחרות וזהו ג"ז. ד"ו בנקודות הדעת וכאן הוא היפך שאר זוגות כי באחרו' היו האותיות ראשונות עיקריות והשניות היו בבחי' תוספ' וכאן הוא להיפוך השניות הוא עיקרית ואות ראשונה הוא תוספ' וזה הדבר עצמו הוא באותיות ק"ץ שבנקודות הוד ושם נת' טעם שינוי בזה בב' הנקודות האלו וע"ש נמצא כי