מבוא שערים קכא

כלות ה"ח להתפשט בב' הקוים הנ"ל ובכתר שבה אח"כ נכנסת בה עיטרא דגבורות ואז נתקן קו אמצעי שלה מהדעת שלה ולמטה ותחלת חנייתה של עיטרא דגבורה זו הוא בדעת של הנוק' כי שם הוא מקומה העיקרי וכן היו הם תחלה בדעת ז"א ומשם נמשכו ביושר דרך קו אמצעי עד היסוד שבו כנ"ל ומשם יצאו ועברו דרך נקב החזה וחזרו לכנוס דרך קו אמצעי בדעת שלה שהוא מכוון ממש באחורי היסוד דז"א שהוא קו אמצעי ושם נכנסו עיטרא דגבורה הכוללת ה"ג. סליק פ"ד

פרק ה טרם שנבא' עתה בחי' התפשטות ה"ג אלו בגופא דנוק' נבאר ענין א' והוא זה. דע כי כמ"ש בענין ז"א שה"ח שלו באין מכוסין בתוך נה"י דאימא והלבוש שלהם שהוא יסוד דאימא מסתיים עד החזה שלו ומשם ולמטה ה"ח מתגלים בתוכו נמצא שב"ח דח"ג וש"א דחסד דת"ת הם מכוסים וביש ת"ת התחתונים וב"ח דנ"ה הם מגולים ואלו הח' המגולים להיותן מגולין בלתי מחיצות המעכבות יורדין במרוצה תיכף בצאתם עד יסוד דז"א ומשם חוזרין לעלות ומתפשטין דרך הג' קוים ועולים עד הכתר שבו כנודע והנה גם בנוק' הוא כך כי כאש' יוצאין המוחין שלה שהם חב"ד שהם ה"ג דרך נקב החזה דז"א מאחוריו כדי להכנס בנוק' אינן יוצאין אלו המוחין וגם ה"ג שהם בחי' אורות ממש אלא בתוך לבושים וב' מיני לבושים הם א' הם בחי' הארת לבושי נה"י דאימא ולבוש הב' הוא מלביש את לבושי נה"י והוא מבחי' מחיצות ודופני גופא דנה"י דז"א עצמו ובהם מתלבשין אורות המוחין וה"ג נמצא כי כמו שאורות מוחין דז"א היו בלבושי' נה"י דאימא בלבד תוך ז"א כן אורות המוחין וה"ג אלו דנוק' הם באים תוך לבושי מחיצות נה"י דאימא וגם הנה"י דז"א נמצא כי עד מקום שמסתיים סוף היסוד דז"א כשיעור הת"ת דנוק' העומדים אב"א כנודע שהוא עד סיום כל הת"ת לפי שיסוד ז"א הוא זכר וארוך ואינו כיסוד הנוק' דאימא שמסתיים בחזה ז"א כן השיעור הזה יש ללבוש של אלו ה"ג בהיותן בדעת דנוק' שהוא נמשך ומתפשט עם כל אורך ת"ת דנוק' בפנימיות נמצא שאין גילוי גבורות מגולות בנוק' אלא שתים האחרונים בלבד והם נ"ה אך ג' גבורות דחג"ת שלשתן מכוסות. ונבאר עתה ענין התפשטות ה"ג בגופא דנוק' והנה גם בדעת דנוק' זה היה כמ"ש בדעת ז"א כי שורש עיטרא דגבורה נשאר בדעת שלה ומהם נתפשטו ה' אורות של ה"ג שבדעת ואלו אורות שבגבורות יצאו מן הדעת וירדו דרך הלבוש שלהם הנמשך מיסוד ז"א שבתוך דעת ות"ת דנוק' אשר סיומו הוא בסוף הת"ת דנוק' ושם נתגלה הגבורות והנה ב"ג של ה"ג אלו נשארים שם תוך היסוד דז"א והארות שלהם בלבד נמשכו דרך הסתום בח"ג דנוק' קו ימין ושמאל דרך הכיסוי של היסוד שלהם כנ"ל שהאור היוצא גם לבושו יוצא עמו ואותן הארות הם מתפשטים בב' הזרועות ע"ד שביארנו בז"א וגבורות הת"ת נשארה בת"ת שבה ואז נתקן גם הת"ת שבה ואח"כ נשארו ב' הגבורות אחרונו' של נ"ה ואלו ירדו עד למטה בסיום הת"ת שלה ואלו הב' גבורות לבדם ירדו ביסוד שלה וגם הם לבדם מגולים לסיבה הנ"ל של אורך התפשטות היסוד שהוא זכר משא"כ בז"א שנתגלו ב"ח וב' שלישים ואמנם ודאי הוא שה"ג מתפשטות בחג"ת נ"ה שבה אמנם מן הארת ה"ג המתפשטו' נתקבצ' האר' א' מכולם יחד וזו הבחי' היא שירדה ביסוד ונשארה שם קבוע כדלקמן ועד"ז מהארת אלו גבורות ביסוד נתקבצה הארה א' מכולם ונכללה במל' שבה וכ"ז ע"ד התפשטות הה"ח בז"א אבל מש"ל כי ב"ג דנ"ה ירדו אותן של התפשטו' ה"ג עצמן לפי שהם לבד יצאו מגולו' כנ"ל [וצ"ע כי כאן אומר שב"ג אלו ירדו ביסוד וגם אח"כ נאמר כי בעלייתן עולין דרך קו אמצעי בלבד א"כ אימתי הם נכנסין בנ"ה ואית שאינן נכנסין הרי לעיל אמרנו היפך מזה וגם בדרוש אטב"ח באותיות ל"ע ומ"ס אמרי' להיפך]. ונבאר עתה סדר עלייתן מן היסוד הנה בענין הז"א נת' כי בעליות ה"ח מן היסוד דרך חזרת אור כדי להגדיל את הז"א עלו הג"ח וב"ש המגולין דרך הג' קוים ונתפשטו בכל הג' קוים עד כח"ב שלו ואמנם כאן בנקבה לא היה כך והטעם הוא לב' סיבות א' מפני ששם היסוד דאימא נסתיים בחזה שלו לכן גרם ב' בחי' א' הוא שנשארו מגולים ב"ח וב"ש כנ"ל והב' הוא שגרם שמקים הירידה הוא כפולה וירידה גדולה ממקום גבוה עד היסוד שבה והנה ה"ח הם בחי' מים כנ"ל והנה כאשר המים יורדין ממקום גבוה למקום נמוך יש יכולת בהם לעלות למעלה מאד מכח מרוצתם בחוזק דרך ירידה ולכן עלו והגדילו את הכתר שלו בפרט שהיו ה"ח יותר מרובים שם אבל כאן בנקבה ה"ג העולות אינן רק ב' כנ"ל וגם שאינם יורדים בכח ובחוזק כי המקו' שממנו יורדים הוא בת"ת שבה כנ"ל כי משם התחלת מרוצתן לירד ולהתגלות כי אין שם מחיצות מעכבות והנה תיכף בצאתם מן הת"ת נכנסים ביסוד וכמעט אין להם שום בחי' מרוצת ירידה וע"כ לב' סיבות אלו אם היו מתפשטין בחזירתן לעלות דרך ג' קוים לא היו יכולת לעלות רק חו"ב שבה לבד ולא עד הכתר וע"כ הוצרך שלא יתפשטו לעלות דרך קוים רק שיחזרו לעלות דרך קו האמצעי שהוא ת"ת כמו שירדו ג"כ משם ואז עלו עד הכתר והגדילו אותו וענין הגדלות הכתר הזה אף עפ"י שנת' לעיל הגדלתו מחצי שליש החסד שבת"ת דז"א עכ"ז אינו מספיק. וטעם הדבר הוא כי הלא אם הספיקו הח' דנ"ה דדכורא להגדיל את חו"ב שבה היא לפי שיש שם ג"כ ב' מוחין דילה שמאירין שם וגם הם מתפשטין ע"ס הב' קוים ימין ושמאל ע"ד שהוא בז"א אמנם בכתר שבה אין בה רק חצי שליש חסד דת"ת דז"א והוא גרוע מבחי' חו"ב שיש בהם מוחין ממש לכן מוכרח שיעלו הארת אלו ה"ג עד הכתר שלה כדי שיהי'