מבוא שערים קיג

דמ"ה ובתוך אלו י' הויו"ת דמ"ה מתלבשים י' שמות דאהי"ה דאחוריים דאימא להחיותם בסוד דם שהם י' דמים כנודע איך נה"י דאימא מתפשטים תוך ז"א כולו בסוד צ' דצלם כנז' בח"ג. ואמנם אופן התלבשות' אהי"ה בתוך הוי"ה דמ"ה נבאר עתה בדרך ג' והענין כי יש כללות אחר יותר כולל בענין הדם הנבלע תוך כללות ז"א והוא כי הנה ז"א הוא הוי"ה א' דמ"ה הכוללת כל הפרצופים די"ס שבו והנה אות א' שבתוך מלוי אות וא"ו דשם מ"ה שהיא אות אמצעית שבכל השם הוא רומז לשם אהי"ה דאחוריים דבינה שהוא גי' ד"ם המתפשט בתוכו להחיותו כנז' בתיקונים כי אות א' הוא שם אהי"ה ובהיות שם מ"ה בלתי א' זו שבמלוי הוא"ו הוא ג"כ גי' ד"ם ובהכנס אות אי לתוכו שהוא אחוריי' דאהי"ה שהוא דם בגי' ג"כ אז נשלם שם מ"ה והוא בגי' אד"ם ר"ל א' דם כנודע כי ז"א נק' אדם וזו א' הוא סוד הדם שבזה האד' כי ע"י דם זה נק' אדם ובהסתלקו משם ישאר ד"ם ונאמר בו שופך דם האדם באדם והבן זה ענין ש"ד מה ענינו שהוא הסתלקות הדם הזה מן האדם שהוא ז"א ואז מת האדם כי הדם הוא חיותו וזהו ג"כ ענין דמים בדמים נגעו כי גרמו שיסתלק דם של אהי"ה מדם של מ"ה הנ"ל שיהיה בו ב' דמים נפרדים זה מזה ועד שם נגע עונם. אמנם כשמתלבש ונבלע דמו בתוכו נעשה דם א' ונק' אדם וז"ס רביעית הדם שהוא חיות הנפש כנודע והוא ענין רבע שם זה דאהי"ה העולה דם כי בחי' זו נק' שיר פשוט כפול משולש מרובע כזה א' א"ה אה"י אהי"ה וזה הריבוע נק' רביעית דם שהוא חיות הנפש נמצא כי כל דם זה הוא מיסוד אימא אשר עליה נאמר אמו מזרעת אודם וגם ז"ש בזוהר דבינה דינין מתערין מינה. ונשלים לבאר ענין דם זה בפרטות ההוי"ה דשם מ"ה שבכללו' פרצוף י"ס דז"א והענין כי הנה ג' אלפין נמצא במלוי שם מ"ה דאלפין והטע' כי כ"א מורה על שם אהי"ה כנז' בתיקונים כי הוא בחי' אימא המתלבשות תוך ז"א להחיותם והנה צ"ל יוד בראש ז"א והא' ראשונה בגרון וא' שבמלוי ה"א זו היא בחי' יסוד אימא אשר מתפש' בגרון כנודע ואות א' זו הוא אהי"ה העולה ד"ם וזה הדם שבגרון הוא דם חיות שנפש תלויה בו ולכן שם הוא מקום השחיט' להסיר אותו דם חיות משם כי הדעת שהם חו"ג שבתוך הא' זו שהוא יסוד דאימא הם המחיה את הז"א כי בהם חדרים ימלאון והנה העטרה דאימא מתפשט עד חזא דז"א בת"ת שבו ושם בת"ת שבו הוא וא"ו שבו כנודע והנה א' זו שבמלוי הוא"ו הוא ג"כ אהי"ה של הדם לרמוז לבחי' אימא המתגלית שם למטה מהחזה כנודע כי משם ולמטה מתפשטי' החסדים בגלוי גם הלבושים דיסוד אימא מתפשט עמהם כנז' בח"ג ועל הא' זו נאמר שופך דם האדם ואח"כ שנותנים לנוק' לעשות פרצוף מאלו החו"ג עם לבושיהם כנז' אז היא ה"א אחרונה של שם הוי"ה ואות הא' רומז אל שם אהי"ה של דם הניתן בנוקבא ג"כ ואז נעשה בה בחי' דם במקור שלה ומתחלקים ליו"ד דמים ה' טהורין וה' טמאים והענין כי נת"ל שהם ה"ח וה"ג וכנגדן יו"ד לבושין י' דמים של י' לבושין שמות אהי"ה ונודע כי ז"א לוקח כל י' אלו אמנם בהתקן נוק' נמשכין בה הה"ג עם הה' לבושין ואח"כ מתקבצין ביסוד שלה ושם נעשין בחי' ה' דמים שהם ה' לבושי גבורות והה"ח עם לבושיהם שהם ה' דמים אחרים נשארים ביסוד הזכר כנז' בח"ג. ואמנם בעת הזיווג אזי נותן הזכר בנקבה גם אותן הה"ח בסוד טפת מ"ד ואז מתקבצין ביסודה כל הה"ח והה"ג עם לבושיהם שהם יו"ד דמים ואח"כ הם מתבררים שם ברחמה בהמשך ימי עיבורה ואז הולד הנוצר שם הוא נוצר מה"ח וה"ג ההם עצמן אשר שם ומהם נעשה הולד אמנם הלבושין שהן הדמי' הם מתבררים וחצים נעשה דם טוהר והם לבושי ה"ח שאין בהם כ"כ דינים אמנם להיותם אחוריים אעפ"י שהם לבושי ה"ח נקרא דם ויש בהם איזה פסולת וג"כ לפעמים הם מתבררים ונהפכים לחלב ואז הם מתבררי' והפסולת שנשאר מהם אחר שנתברר נעשה דם טוהר ר"ל דין אלא שהוא קדוש אך אינו נעשה ממנו קליפות אמנם ה' דמים של גבורות הפסולת שנשאר מהם אחר הבירור נעשה ממנו דם טמא שהוא הקליפות ממש וכבר נת"ל כי זהו בסיום תכלית כל הבירור עד לבסוף מל' דעשיה אמנם כיון שנעשה מהם לבסוף קליפות ממש לכן נקרא דם טמא ע"ש שהטומאה נמשכת משם וז"ס ה' דמי' שאמרז"ל שיש באשה שהם ה' טהורים וה' דמים שהם טמאים והנה ע"ז הסדר הם ג"כ דמים שביסוד הבינה שמהם נעשה החלב להניק הז"א וזה מובן. סליק פרק ה' בעזרת האל יתברך

פרק ו אחר שנתי ענין היניקה בדרך כללות בענין התפשטות ו"ק בז"א ונעשה ו' גדולה ונבאר ענין המוחין שלו בזמן היניקה מה ענינם כנ"ל בח"א פרק י"ב איך בכל ג' זמני העיבור יש בו מוחין אלא שאינן מוחין ממש יען הם מצד דינים בין בעיבור בין ביניקה משא"כ במוחין דגדלות שהם מוחין עיקרים והם רחמים ושם נת' כי אעפ"י שמוחין דעיבור של יניקה הם דינים עכ"ז של יניקה הם קצת ממותקי' יותר ואינ' כ"כ דיני' כמוחין דעיבור ושם בפי"ג נת' כי המוחי' דיניקה באים מלובשים תוך נה"י דתבונ' אמצעי' נמצא כי עתה בזמן היניקה חוזרין שנית או"א להזדווג בבחי' כלים אמצעים שלהם עם אורות אשר בהם הנק' רוח ומולידין בחי' מוחין אלו להז"א והם סיד רוח שבו ואלו המוחין מצטיירי' ונוצרי' בבטן אימ' עילאה בכלי' אמצעים שלה ונולדי' ויוצאים לחוץ ומתלבשים בתבונה בכלים אמצעים שלה ונעשי' בחי' צלם כנז' בח"א פי"ג בענין העיבור וע"ש איך נחלקים צלם זה בג' בחי' כי צ' דצלם הוא בג"ת נה"י דתבונה ובהם מתלבשי' מוחין