אה״כ הק״ו הוא ויכוח שכלי ודמיון וערך בין דבר לדבר שכל בעל שכל יקיש כך וכן עושין בעלי מלאכת ההגיון. אבל הדין מחליש כחו שהרי בק״ו של מרים בודאי שתשב מחוץ למחנה כל ימי חייה ויותר אם היה אפשר. כי כשם שאין ערך ודמיון בין האב לשכינה במהותם. כך אינו דין שיהיה ערך ודמיון ביניהם לענין העונש: