מטה דן, ויכוח רביעי כ

אה״ח אין כאן מקום לקושיתך שכל מגמת ראיותי אינן אלא להוכיח שחז״ל היו בקיאין וזריזין במלאכת הניתוח כיון שהיו מנקרין חוטים דקין ורבים האסורים משום חלב ומשום דם ומשום גיד. הלכך מה לי אם אסורין מדאורייתא או מדרבנן. ולמה לי לחלק בין הא להא כיון שלא יצא מהחילוק שום תועלת לענינינו. ואף שהייתי מודה שהאחרונים השיגו בדורות האלו מה שהשיגו חז״ל. הנה יש לחכמינו יתרון קדימת אלף ות״ק שנה בודאי שידעו מה שלא ידעו האחרונים עד עכשיו: