מטה דן, ויכוח רביעי קי

אה״ח מיום ברוא אלהים אדם ועד קרוב לזמננו כל יושבי תבל ושוכני ארץ האמינו שששה ככבי לכת הם גופים חשוכים שמקבלים האור מהשמש שהוא א׳ מהם והגדול שבהם ועתה האחרונים המציאו שהם ארצות. ושהארץ אשר אנו יושבים בה היא אחת מהן מפני שסוברים שהשמש באמצע בלי תנועה כמלך במסבו והששה מקיפים סביבו ושיש שם הרים וגבעות ובקעות וימים ונהרות וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו. ויש בני אדם ושאר בעלי חיים ושהאדמה תעבד ויזרעו ויקצרו ויאכלו וישתו ויולידו וימותו כמונו. ואם אדם ימאן בסברא הקודמת ויאמין בזאת תחזיקהו למין או אפיקורוס: