מטה דן, ויכוח חמישי פח

אה״ח כשם שרשאין אנו לחוג את חג המצות בכל ימי חדש האביב כן רשאין אנו לקבוע ר״ח ביום ל׳ או ביום ל״א וכשם שאין מי שיוכל לערער על שעשינו חג הפסח שנת התס״ט בכ״ו מאר״צו שהוא יום הכנסת חדש האביב ובהת״עג בי״א אב״ריל שהוא אמצעיתו ובהת״ף נעשה אותו בכ״ג אב״ריל שהוא סופו מפני שהש״ית צוה (דברים ט״ז א׳ שמור את חדש האביב ועשית פסח) ולא הקפיד אם נעשה הפסח באיזה יום שיהיה מחדש התקופה כך אין מי שיכול לערער על שאנו קובעין ר״ח ביום ל׳ או ביום ל״א מפני ששם חידוש יפול ויתכן בין על המולד בין על היאיה: