מטה דן, ויכוח חמישי סג

אה״כ זהו סדר הדחיות שעל ידן נדחין כל המועדים מיום הראוי להם ליום שלאחריו ולפעמים לג׳ ימים כגון אם נפל מולד ח״י בשבת נדחה אותו יום משום מולד זקן ונדחה מיום ראשון משום אד״ו ובכן באותן השנים לא נעשה לא ר״ה ולא יה״כ ולא סכות בזמנם. איך יתנצלו חז״ל אם כן ובפרט על יה״כ שענשו כרת שנאמר (ויקרא כ״ג ל׳) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה נראה לי שזוהי קושיא שאין לנו תשובה עליה: